תרומבוליזה תוך-ורידית לפני טיפול אנדווסקולארי עלולה להביא לעליה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי

מקור: JAMA Neurol

טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לפני טיפול אנדווסקולארי מלווה בעליה מתונה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי משנית לחסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. למרות שדימום תוך-גולגולתי תסמיני או א-תסמיני לוו בסיכון מוגבר לתוצאות תפקודיות גרועות יותר, התועלת של טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי לבדה עשויה לאזן את הסיכון הנ”ל.

מטה האנליזה כללה נתונים אודות למעלה מ-2,000 משתתפים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם במחזור הקדמי (גיל חציוני של 71 שנים, 56% גברים) משישה מחקרים אקראיים. הסקירה השוותה את ההשפעות של טיפול אנדווסקולארי עם טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית (בעיקר Alteplase, 1160 חולים) או טיפול אנדווסקולארי בלבד (1,153 חולים) להערכת הסיכון לדימום תוך-גולגולתי.

החוקרים בחנו תתי-סוגים של דימום תוך-גולגולתי באמצעות סיווג Heidelberg Bleeding Classification בבדיקות MRI או CT עוקבות בתוך 18-72 שעות מהאירוע המוחי.

הניתוח העיקרי התמקד בתיאור פרופיל תתי הסוגים של דימום תוך-גולגולתי, דפוסי דימום ודימום תוך-גולגולתי תסמיני, כאשר הניתוח כלל תקנון למספר מאפיינים בסיסיים. ניתוחים משניים כללו הערכות של השפעות תתי-סוגים של דימום תוך-גולגולתי על התוצאות התפקודיות בעזרת מדד Modified Rankin Scale לאחר 90 ימים מהאירוע המוחי.

מהנתונים עולה כי 34% מהמשתתפים אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי. בזרוע הטיפול המשולב תועד סיכון מוגבר משמעותית לדימום תוך-גולגולתי מכל-סוג, בהשוואה לזרוע הטיפול האנדווסקולארי בלבד (36% לעומת 32%, יחס סיכויים מתוקן של 1.20, P=0.03).

טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית עם טיפול אנדווסקולארי לוו גם בשיעור גבוה יותר של המטומה של הפרנכימה לעומת טיפול אנדווסקולארי בלבד (7% לעומת 5%, יחס סיכויים מתוקן של 1.5, p=0.04).

בחולים עם דימום תוך-גולגולתי א-תסמיני (יחס סיכויים משותף של 0.6, p<0.001) או דימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים משותף של 0.1, P<0.001) תועדו תוצאות תפקודיות גרועות יותר, בהשוואה לאלו ללא דימום תוך-גולגולתי.

הקשר בין טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית ובין הסיכון המוגבר לדימום תוך-גולגולתי היה גדול יותר משמעותית בחולים עם רמות סוכר גבוהות יותר (140 מ”ג/ד”ל ומעלה, p=0.007) ולחץ דם סיסטולי (140 מ”מ כספית ומעלה, p=0.02).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לפני טיפול אנדווסקולארי עשוי להביא לעליה בשיעורי דימום תוך-גולגולתי, כמו גם עליה בדרגת החומרה של דימומים אלו. עם זאת, הם מציינים כי העלייה המתוארת בדימומים, למרות שהינה מובהקת סטטיסטית, היא יחסית מתונה במונחים אבסולוטיים.

JAMA Neurol, Sep 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן