החשיבות הפרוגנוסטית של דימומים מוחיים אסימפטומטיים לאחר אירוע מוחי

מקור: JAMA Netw Open

אוטם המורגי אסימפטומטי ודימום תת-עכבישי לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד מלווים בסיכון גבוה יותר מכפליים לתוצאות תפקודיות גרועות 90 ימים לאחר אירוע מוחי איסכמי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר DIRECT-MT, מחקר אקראי שכלל 490 חולים (גיל חציוני של 70 שנים, 57% גברים) שהופנו לטיפול אנדווסקולארי בבתי חולים שלישוניים בסין בין 2016 עד 2019. מדגן המחקר כלל 133 חולים עם אוטם המורגי ודימום תת-עכבישי אסימפטומטי שזוהו בבדיקות הדמיה לאחר 90 ימים ו-357 חולים ללא עדות לכל דימום נכללו בקבוצת הביקורת.

התוצא העיקרי היה תוצאות תפקודיות לאחר 90 ימים, כפי שנקבע לפי מדד Modified Rankin Scale. המדדים סווגו עוד לערכי סף של 0-1, 0-2 ו-0-3, עדות לתוצאות מצוינות, טובות או חיוביות, בהתאמה.

בקבוצת החולים עם עדות לדימומים תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית למדדי mRS גרועים יותר לאחר 90 ימים, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים של 2.6, p=0.001).

במודל מותאם נמצא כי דימום תת-עכבישי ואוטם המורגי אסימפטומטי נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם החלמה גרועה יותר בקטגוריות mRS שונות, כולל 0-1 (יחס סיכויים של 0.4, P=0.03) ו-0-2 (יחס סיכויים של 0.3, p=0.002).

בגברים לעומת נשים ובחולים עם ניסיון תרומבקטומי יחיד לעומת ניסיונות מרובים תועדה השפעה שלילית יותר של דימום תת-עכבישי ואוטם המורגי אסימפטומטי (p=0.01).

החוקרים כותבים כי רופאים לעיתים קרובות מתעלמים מחשיבות דימום תת-עכבישי או אוטם המורגי אסימפטומטי, בפרט באלו ללא תסמינים קליניים גלויים. כתוצאה מכך, אירועי דמם אסימפטומטי אלו לעיתים קרובות אינם זוכים להתייחסות מספקת הן בשלב האקוטי והן במעקב ארוך הטווח, מתוך הנחה כי אלו אינם משפיעים לרעה על ההתאוששות של החולים. עם זאת, מהנתונים הנוכחיים עולה כי מצבים אלו מלווים בתוצאות פחות טובות לאחר אירוע מוחי, עדות לחשיבות ניטור הדוק יותר וגישה פרואקטיבית לשיפור התוצאות.

JAMA Netw Open, March 28, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן