האם הרדמה בהנחיית EEG עשויה לסייע במניעת דליריום לאחר-ניתוח? (JAMA)

במחקר ENGAGES-Canada, בחולים תחת הרדמה בהנחיית EEG ובאלו תחת טיפול סטנדרטי במהלך ניתוח לבבי תועדו שיעורים דומים של דליריום לאחר ההתערבות הניתוחית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA.

מחקר ENGAGES-Canada הינו מחקר אקראי שכלל 1,140 חולים בגילאי 60 שנים ומעלה שעברו ניתוח לבבי בארבעה בתי חולים הקנדה. המשתתפים חולקו באקראי להרדמה בהנחיית EEG או טיפול סטנדרטי – זאת על-בסיס רמות מדדים המודינמיים וגזים באוויר ננשף.

התוצא העיקרי היה היארעות דליריום במהלך חמשת הימים הראשונים לאחר הניתוח.

מהנתונים עולה כי הרדמה בהנחיית EEG לא הפחיתה משמעותית את היארעות דליריום לאחר-ניתוח, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, כאשר כ-18% מהחולים בכל קבוצה פיתחו סיבוך זה בעקבות ההתערבות הניתוחית.

מהמחקר עולה כי ייתכן וצמצום משך הזמן בו תועד דיכוי פעילות בתרשים EEG והפחתת מתן חומרי הרדמה נדיפים אינם משפיעים על תוצאות דליריום בקשישים לאחר ניתוח לבבי.החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר מדוע עם מינון נתון של חומרי הרדמה בחלק מהחולים ישנה עדות לדיכוי פעילות חשמלית ובאחרים אין עדות לכך ומדוע החולים שרגישים יותר לדיכוי EEG בתגובה לחומרי הרדמה מפתחים דליריום לאחר-ניתוח בשכיחות גבוהה יותר.

JAMA, June 10, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן