הטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מלווה בירידה משמעותית בסיכון לקרע מפרצת תוך-גולגולתית בחולים עם יתר לחץ דם, זאת ללא תלות באיזון לחץ הדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות קודמות תמכו בחשיבות ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בפתוגנזה של קרע מפרצת תוך-גולגולתית. עם זאת, לא ברור אם מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון עשויים להפחית את הסיכון לקרע מפרצות אלו.
החוקרים השלימו סקירה של מאגר נתונים רב-מרכזי, פרוספקטיבי, שכלל מידע אודות 3,044 חולים עם יתר לחץ דם ומפרצות תוך-גולגולתיות מ-20 מרכזים בסין. החולים סווגו לקבוצת חולים עם קרע וללא קרע מפרצת. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ובין הסיכון לקרע מפרצת.
מניתוח הנתונים עולה כי מין נקבה, עישון פאסיבי, יתר לחץ דם לא-מאוזן או לא-מנוטר, שימוש בלמעלה משתי תרופות לאיזון לחץ הדם, שימוש במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, טיפול בתרופות לאיזון רמות הסוכר בדם, היפרליפדמיה, אירוע מוחי איסכמי ומיקום המפרצת נקשרו באופן בלתי-תלוי עם הסיכון לקרע.
השימוש במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לווה בירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון לקרע, בהשוואה לשימוש בתרופות שאינן ממשפחת מעכבי ציר זה (יחס סיכויים של 0.490, רווח בר-סמך 95% של 0.402-0.597).
בהשוואה לשימוש בתרופות שאינן ממשפחת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, השימוש במעכבי ACE (יחס סיכויים של 0.559, רווח בר-סמך 95% של 0.442-0.709) ובתרופות ממשפחת ARB (יחס סיכויים של 0.414, רווח בר-סמך 95% של 0.315-0.542) לווה בירידה משמעותית סטטיסטית בסיכון לקרע מפרצת תוך-גולגולתית. הקשר השלילי בין הסיכון לקרע ובין טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון נותר עקבי בניתוחים סטטיסטיים שונים ובתתי-קבוצות שונות.
השימוש במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מלווה בירידה משמעותית בסיכון לקרע ללא תלות באיזון לחץ הדם בקרב חולים עם יתר לחץ דם ומפרצת תוך-גולגולתית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!