השוואת יעילות ובטיחות Tenecteplase לעומת Alteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד (JAMA Netw Open)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בספרות הרפואית יש עדויות ממחקרים לא-אקראיים לפיהן Tenecteplase בטוח כמו Alteplase ועשוי להיות מלווה בתוצאות תפקודיות טובות יותר בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Tenecteplase מצוי בשלבי בחינה כטיפול תרומבוטי חליפי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד במסגרת מחקרים אקראיים ומבוקרים הנערכים בימים אלו. בנוסף, יש בספרות הרפואית דיווחים על ניסיון קליני עם שימוש מעבר להתוויות המאושרות של הטיפול ב- Tenecteplase לעומת Alteplase בחולים עם אירוע מוחי איסכמי.

מטרת המחקר הנוכחי ההייתה לבחון את העדויות בנוגע לבטיחות ויעילות מתן תוך-ורידי של Tenecteplase לעומת מתן תוך-ורידי של Alteplase במחקרים לא-אקראיים.

סקירת הספרות הובילה לזיהוי שישה מחקרים עם 1,820 חולים (618 מטופלים ב- Tenecteplase). התוצא העיקרי היה הסיכוי להשגת תוצא תפקודי טוב, כפי שנקבע לפי מדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 נקודות לאחר 90 ימים.

מהנתונים עולה כי בקרב חולים שטופלו ב- Tenecteplase תועדו סיכויים גבוהים יותר לתוצא תפקודי טוב לאחר שלושה חודשים (יחס סיכויים של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 0.90-1.66; יחס סיכויים מתוקן של 1.60, רווח בר-סמך 95% של 1.08-2.37), רה-קנליזציה מוצלחת (יחס סיכויים של 2.82, רווח בר-סמך 95% שך 1.12-7.10; יחס סיכויים מתוקן של 2.38, רווח בר-סמך 95% של 1.18-4.81) ושיפור נוירולוגי מוקדם (יחס סיכויים של 4.88, רווח בר-סמך 95% של 2.03-11.71; יחס סיכויים מתוקן של 7.60, רווח בר-סמך 95% של 1.97-29.41).

לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעור החולים עם תוצא תפקודי מצוין לאחר שלושה חודשים (מדד mRS של 0-1), דימום תוך-גולגולתי תסמיני, או המטומה פרנכימאלית.

על-בסיס ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים כותבים כי יש מקום לגייס חולים למחקר אקראי ומבוקר להערכת תוצאות הטיפול ב- Tenecteplase.

JAMA Netw Open, March 1, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן