זעזוע מוח עלול להביא לעליה בסיכון להפרעות פסיכיאטריות בצעירים (JAMA Netw Open)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זעזוע מוח מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, אשפוזים פסיכיאטריים ופגיעה עצמית בקרב צעירים בגילאי 5 עד 18 שנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זעזוע מוח עלול להחמיר בעיות נפשיות קודמות אך אין עדויות רבות באשר לקשר בין זעזוע מוח ובין הופעה של הפרעות פסיכיאטריות חדשות או בעיות נפשיות ארוכות-טווח. כעת הם ביקשו לבחון את הנושא במדגם רטרוספקטיבי שכלל ילדים וצעירים בגילאי 5 עד 18 שנים לאחר זעזוע מוח או חבלה אורתופדית בין תחילת אפריל בשנת 2010 ועד סוף חודש מרץ בשנת 2020. החולים שנכללו במחקר לא פנו להערכה פסיכיאטרית בשנה שקדמה לאירוע ולא סבלו מזעזוע מוח או חבלת ראש חמש שנים טרם האירוע.

התוצא העיקרי היה בעיות פסיכיאטריות, דוגמת מחלה או הפרעה פסיכיאטרית, כפי שנקבע על-סמך ביקורים בחדרי מיון, אשפוזים או במרפאות ראשוניות. תוצאים משניים כללו אשפוזים פסיכיאטריים, ביקורים רפואיים בשל פגיעה עצמית ותמותה עקב מעשה אובדני.

מדגם המחקר כלל 152,321 ילדים וצעירים לאחר זעזוע מוח (גיל חציוני של 13 שנים; 56.7% בנים) ו-296,482 ילדים וצעירים לאחר חבלה אורתופדית (גיל חציוני של 13 שנים; 57.9% בנים) תואמים בגיל ומין.

שיעורי היארעות בעיות פסיכיאטריות עמדו על 11,141 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו לאחר זעזוע מוח ועל 7,960 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב הביקורות. הסיכון להתפתחות בעיות פסיכיאטריות היה גבוה יותר בקרב צעירים לאחר זעזוע מוח (יחס סיכון מתוקן של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.37-1.40), כמו גם הסיכון לפגיעה עצמית (יחס סיכון מתוקן של 1.49, רווח בר-סמך 95% של 1.42-1.56) ואשפוזים פסיכיאטריים (יחס סיכון מתוקן של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.41-1.53). לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות בשיעורי התמותה עקב מעשה אובדני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בילדים וצעירים בגילאי 5 עד 18 שנים, זעזוע מוח מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, אשפוזים פסיכיאטריים ופגיעה עצמית, בהשוואה לילדים וצעירים לאחר חבלה אורתופדית.

JAMA Netw Open. 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן