חבלת ראש מלווה בסיכון מוגבר לבעיות שינה ממושכות (Neurology)

בקרב יוצאי צבא שחוו חבלת ראש תועד סיכוי גבוה משמעותית להתפתחות אינסומניה ובעיות שינה אחרות שנים מאוחר יותר, בהשוואה לאלו שלא חוו חבלת ראש, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה כי יוצאי צבא עם היסטוריה של חבלת ראש מצויים בסיכון מוגבר להפרעות שינה בעתיד. מחקר העוקבה כלל את כלל המשתתפים עם אבחנה של חבלת ראש במערכת Veterans Health Administration בין ינואר 2001 ועד סוף ספטמבר בשנת 2015. לכל יוצאי הצבא עם היסטוריה של חבלת ראש התאימו החוקרים ביחס 1:1 יוצאי צבא ללא חבלת ראש.

התפתחות הפרעות שינה הוגדר ככל אבחנה של דום נשימה בשינה, היפרסומניה, אינסומניה, או הפרעות תנועה על-רקע שינה. החוקרים הגבילו את ניתוח הנתונים למשתתפים עם מעקב במשך לפחות שנה אחת.

המחקר כלל 98,709 יוצאי צבא עם חבלת ראש ומספר דומה של יוצאי צבא ללא חבלת ראש (גיל ממוצע של 49 שנים). לאחר מעקב ממוצע של 5 שנים, 23,127 יוצאי צבא (19.6%) פיתחו הפרעות שינה. לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים, השכלה, הכנסה, מצבים רפואיים ופסיכיאטריים, באלו עם היסטוריה של חבלת ראש, בהשוואה לאלו ללא חבלת ראש בעבר, תועד סיכון גבוה ב-41% להתפתחות הפרעות שינה (יחס סיכון של 1.41), כולל דום נשימה בשינה (יחס סיכון של 1.28), אינסומניה (יחס סיכון של 1.50), היפרסומניה (יחס סיכון של 1.50) והפרעות תנועה על-רקע שינה (יחס סיכון של 1.33). הקשר היה בולט יותר במקרים של חבלת ראש קלה ולא היה שונה משמעותית לפי נוכחות/העדר תסמונת דחק בתר-חבלתית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ביוצאי צבא עם היסטוריה של חבלת ראש טראומטית תועד סיכון מוגבר להיארעות הפרעות שינה לאורך 14 שנים. הם קוראים לפתח גישות טובות יותר לטיפול ומניעה של הפרעות שינה ביוצאי צבא עם חבלת ראש.

Neurology 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן