הערכת הקשר בין שיעורי טיפול ב-PDA ביחידות טיפול נמרץ ביילודים ובין התוצאות הקליניות (Journal of Pediatrics) והערת עורך נאונטולוגיה ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורים גבוהים או נמוכים של טיפול תרופתי או ניתוחי ב-PDA (Patent Ductus Arteriosus) ביחידות טיפול נמרץ ביילודים מלווים בעליה בשיעורי תמותה או נזק נוירולוגי חמור, בעוד שגישה מתונה מלווה בתוצאות אופטימאליות.

במחקר העוקבה נכללו יילודים שנולדו לאחר 24-28 שבועות היריון, במשקל לידה של פחות מ-1,500 גרם. כל היילודים נולדו בין השנים 2007-2015 ואושפזו ביחידות טיפול נמרץ ביילודים בשש מדינות. החוקרים חישבו את היחס בין שיעורי טיפול ב-PDA בפועל ובין שיעורי הטיפול החזויים (Observed/Expected PDA Treatment Ratio) בכל יחידת טיפול נמרץ והתוצא העיקרי המשולב כלל תמותה או נזק נוירולוגי חמור (לויקומלציה פריונטריקולרית או דימום תוך-חדרי בדרגה III-IV).

מדגם המחקר כלל 39,096 יילודים אשר אושפזו ב-139 יחידות טיפול נמרץ ביילודים. השיעור הכולל של טיפול ב-PDA עמד על 45% במדגם המחקר ונע בין 13% עד 77% ביחידות טיפול נמרץ שונות ויחס שיעורי טיפול ב-PDA בפועל ובין שיעורי הטיפול החזויים נע בין 0.30 ועד 2.14.

מניתוח הנתונים עלה כי הקשר בין יחס שיעורי טיפול ב-PDA בפועל ובין שיעורי הטיפול החזויים ובין התוצא העיקרי המשולב היה בצורת U והיה הנמוך ביותר כאשר יחס זה עמד על 1.13. עוד זיהו החוקרים קשר בצורת U בין יחס זה ובין תמותה, נזק נוירולוגי חמור ו-NEC (Necrotizing Enterocolitis).

ממצאי המחקר מעידים כי שיעורים גבוהים או נמוכים של טיפול ב-PDA ביחידות טיפול נמרץ ביילודים מלווים בסיכון מוגבר לתמותה או נזק נוירולוגי חמור, בעוד שגישה מתונה מלווה בתוצאות הטובות ביותר.

Journal of Pediatrics 2020 March 3

הערת עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברנרד ברזילי:

זהו מאמר נוסף שהינו תוצאה של שיתוף פעולה בינלאומי. כמו במאמרים רבים אחרים, פרופ? רייכמן ומאגר הנתונים שלנו מיוצגים כאן. מחקר זה מוצא כי בכל הנוגע ל-PDA דרך הטיפול האופטימלית היא דרך האמצע. התוצאות יצרו מעין עקומת U, שבה מי שמטפל יותר מידי או מי שמטפל פחות מידי לא מגיע לתוצאות האופטימליות. אחד ההסברים האפשריים הוא שמי שמטפל פחות מידי יקבל את כל התופעות הלא רצועת של ה-PDA ואילו מי שמטפל יותר מידי יקבל את תופעות הלואי של הטיפול למרות שיתכן שטיפל גם ב-PDA שלא היוו צריכים טיפול כלל. עכשיו נותר לנו למצוא רק מהי בדיוק דרך האמצע הנותנת את התוצאות האופטימליות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן