שיעור התערבויות הרוקחים עולה ככל שרופאי המיון מתקדמים במשמרת

מקור: Ann Emerg Med

מספר התערבויות הרוקחים בהוראות טיפול תרופתי עלה ככל שרופאי המחלקה לרפואה דחופה התקדמו במהלך המשמרת, כאשר מהנתונים שפורסמו בכתב העת Annals if Emergency Medicine עלה כי הסבירות להתערבות רוקח גדלה בכ־4% עבור כל שעת עבודה נוספת במהלך המשמרת.

המחקר התצפיתי כלל 622,171 הוראות לתרופות שניתנו ע”י 308 רופאים בשני חדרי מיון בין ינואר 2022 ועד נובמבר 2023. הסקירה כללה הוראות לתרופות בין 182,894 מפגשי חולים ייחודיים בחדר מיון אקדמי עם 109,000 ביקורים שנתיים (אתר א’) ומרכז טראומה אקדמי עם 88,000 ביקורים שנתיים (אתר ב’).

התוצא העיקרי היה התערבות רוקח בהוראה לתרופות והחשיפה העיקרית הייתה משך הזמן בו היו הרופאים במשמרת.

מהנתונים עולה כי תועדה התערבות רוקח ב-9,054 הוראות לטיפול תרופתי. שיעורי התערבות רוקחים עלו עם התקדמות הרופאים לאורך המשמרת, עם עליה של 4% לכל שעת עבודה נוספת (יחס סיכויים של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.05).

הקשר בין משך הזמן שעבד הרופא במשמרת ובין שיעורי התערבות רוקחים נותר חיובי בין אם מדובר היה ברופאים בכירים (יחס סיכויים של 1.05, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.07), מתמחים (יחס סיכויים של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.05) או עוזרי רופא (יחס סיכויים של 1.05, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.06).

שיעורי התערבויות רוקחים עלו עם התקדמות המשמרת, הן במשמרות לילה (יחס סיכויים של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.06) והן במשמרות בוקר (יחס סיכויים של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.05). הקשר בין הזמן שהיו במשמרת ובין התערבויות רוקחים היה חיובי באתר א’ (יחס סיכויים של 1.05, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.06), אך לא באתר ב’ (יחס סיכויים של 1.01, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.04).

שיעור ההתערבויות היה הגבוה ביותר עם טיפול בנוגדי-קרישה (7.8%), לאחריהם היו תכשירים אנטיביוטיים (6.8%), משתנים (2.4%) ותרופות לאיזון משק סוכר (2.3%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שיעור התערבויות רוקחים עולה עם משך הזמן בו רופאים חדר מיון נמצאים במשמרת, רמז לנוכחות עייפות בהחלטות, עייפות של הרופא ו/או ליקויים מצטברים בטיפול הרפואי במהלך המשמרת.

Ann Emerg Med, June 12, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן