תרומבקטומי עדיף על טיפול תרופתי בילדים עם אירוע מוחי משנית לחסימת M2

מקור: Ann Neurology

תרומבקטומי אנדווסקולארי בילדים עם אירוע מוחי איסכמי חד משנית לחסימה מבודדת של מקטע M2 של עורק ה-Middle Cerebral Artery מלווה בתוצאות תפקודיות טובות יותר ושיפור נוירולוגי גדול יותר לעומת הטיפול התרופתי הטוב ביותר בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology.

החוקרים בחנו את הנתונים מארבעה מחקרים בנושא אירוע מוחי בילדים, אשר כללו 40 ילדים בגילאי 28 ימים עד 17 שנים עם אירוע מוחי איסכמי חד משנית לחסימה מבודדת של M2. כל הילדים התייצגו בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים.

מחצית מהמשתתפים הופנו לטיפול תרומבקטומי אנדווסקולארי (גיל חציוני של 12 שנים, 60% בנים) והיתר קיבלו את הטיפול התרופתי הטוב ביותר (גיל חציוני של 10 שנים, 50% בנים).

התוצא העיקרי היה התוצא התפקודי לפי מדד Pediatric Modified Rankin Scale לאחר 3-6 חודשים. תוצאים משניים כללו שיפור נוירולוגי כפי שנקבע לפי מדד Pediatric NIHSS מהאשפוז עד לאחר שבעה ימים, מדד Pediatric Stroke Outcome Measure בשחרור ולאחר 3-6 חודשים, מדד Ped-MRS לאחר 24 חודשים ושיעורי רה-קנליזציה מוצלחת בזרוע טיפול אנדווסקולארי. תוצאי בטיחות, כולל דימום תוך-גולגולתי תסמיני, סיבוכים באתר הגישה ושיעורי וזוספאזם במהלך הפרוצדורה בזרוע טיפול אנדווסקולארי.

בילדים בזרוע טיפול אנדווסקולארי תועדו תוצאות תפקודיות טובות יותר משמעותית לאחר 3-6 חודשים, בהשוואה לאלו בזרוע טיפול תרופתי (חציון מדד Ped-MRS של 1 לעומת 2, בהתאמה, p=0.015), כאשר היתרונות תועדו לאורך 24 חודשים (p=0.01).

לעומת טיפול תרופתי, טיפול אנדווסקולארי לווה בשיפור נוירולוגי גדול יותר מהאשפוז עד לאחר שבעה ימים במדד Pediatric NIHSS (ירידה במדד של 9- לעומת 1-, p<0.001) ומדד Pediatric Stroke Outcome Measure נמוך יותר לאחר 3-6 חודשים (0.5 לעומת 2.5, p=0.009) ובשחרור (1 לעומת 3, p=0.03). עוד דווח כי שיעורי רה-קנליזציה מוצלחת עמדו על 95% בזרוע טיפול אנדווסקולארי.

תצאי הבטיחות היו חיוביים ודומים בשתי הקבוצות, ללא מקרי תמותה או סיבוכים באתר הגישה. תועד מקרה אחד של דימום תוך-גולגולתי תסמיני בזרוע הטיפול התרופתי ווזוספאזם חולף במהלך הפרוצדורה תועד בשלושה חולים בזרוע טיפול אנדווסקולארי.

ניתוח מותאם שכלל 14 חולים בכל קבוצה אישר כי טיפול אנדווסקולארי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר 3-6 חודשים ולאחר 24 חודשים, בהשוואה לטיפול תרופתי (חציון מדד Pediatric MRS של 1 לעומת 3 נקודות, p=0.03 בשתי התקופות), כמו גם מדד Pediatric Stroke Outcome Measure טוב יותר לאחר 3-6 חודשים (חציון של 0.5 לעומת 2.5, p=0.01) ושיפור נוירולוגי מוקדם טוב יותר (חציון ירידה במדד Pediatric NIHSS של 8- לעומת 0, p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לשקול בזהירות טיפול אנדווסקולארי בילדים נבחרים עם חסימה מבודדת של M2. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא.

Ann Neurology, Nov 28, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן