חומרת דום נשימה בשינה מנבאת את הסיכון למיקרו-דימומים במוח

מקור: JAMA Netw Open

מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה מלווה בסיכון גבוה כפליים למיקרו-דימומים מוחיים לאורך מעקב של כשמונה שנים, בהשוואה למבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם יותר ללא הפרעת הנשימה בשינה, גם לאחר תקנון לסטטוס APOE-ε4.

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר Korean Genome and Epidemiology Study עם למעלה מ-1,400 משתתפים (גיל ממוצע של 58 שנים, 53% נשים) שהשלימו בדיקת שינה בביתם וכן בדיקת MRI של המוח (2011-2014) עם מעקבים לאחר ארבע ושמונה שנים.

המשתתפים סווגו כדלקמן: ללא דום נשימה בשינה (0-4.9 אירועים בשעה, 812 משתתפים), דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה (5-14.9 אירועים בשעה, 436 משתתפים), בינונית-עד-חמורה (15 אירועים ומעלה בכל שעה, 193 משתתפים).

התוצאים שנבחנו כללו את הסיכון היחסי להיארעות מיקרו-דימומים מוחיים במהלך המעקב. ערפלנים אפשריים כללו גיל, מין, מדד מסת גוף, פעילות גופנית, הרגלי עישון וצריכת אלכוהול. ניתוחי רגישות הושלמו לאחר הוצאת 21 משתתפים עם היסטוריה של טיפול ב-CPAP ועם תקנון נוסף לסטטוס APOE-ε4.

ההיארעות המצטברת של מיקרו-דימומים מוחיים לאחר שמונה שנים הייתה גבוהה יותר במשתתפים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה (7%), לעומת אלו עם הפרעה קלה (3%) או ללא דום נשימה חסימתי בשינה (3%).

לאחר תקנון לכלל הערפלנים, בקרב אלו עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה תועד סיכון מוגבר משמעותית למיקרו-דימומים מוחיים לאחר שמונה שנים (סיכון יחסי של 2.1, p=0.02) לעומת אלו ללא הפרעת הנשימה בשינה. דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה לא לווה בסיכון מוגבר למיקרו-דימומים מוחיים לאחר 4 שנים או 8 שנים.

הוצאת מטופלים ב-CPAP לא הובילה לשינוי התוצאות. גם לאחר תקנון לסטטוס APOE-ε4, הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה ובין סיכון מוגבר למיקרו-דימומים מוחיים נותר על כנו (סיכון יחסי של 2.9, p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שבחן את הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין היארעות מיקרו-דימומים מוחיים לאורך זמן. מאחר והפרעת הנשימה בשינה הינה גורם סיכון הפיך, הממצאים מרמזים כי יש לשקול טיפול במקרים של הפרעה בדרגה בינונית-עד-חמורה למניעת מיקרו-דימומים מוחיים, אירועים מוחיים ודמנציה.

JAMA Netw Open, Oct 28, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן