גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

מקור: Stroke
המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

רקע ומטרת המחקר
מומים עורקיים-ורידיים מוחיים הם חיבורים לא תקינים בין עורקים וורידים במוח, העלולים לגרום לדימום, פרכוסים ותסמינים נוירולוגיים נוספים. הגישה הטרנס-עורקית (TAE) היא השיטה המסורתית לטיפול, אך לעיתים קשה להשיג באמצעותה חסימה מלאה של המום. הגישה הטרנס-ורידית (TVE) היא טכניקה חדשה שמטרתה לשפר את שיעורי ההצלחה.

שיטות המחקר
• עיצוב המחקר: מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב-מרכזי, פתוח, מבוקר ואקראי.
• אוכלוסיית המחקר: 77 חולים עם AVMs סימפטומטיים או אסימפטומטיים, שנחשבו ניתנים לריפוי בשתי פעולות אנדו-וסקולריות.
• הקצאה: 35 חולים הוקצו לקבוצת TVE ו-34 לקבוצת TAE
• תוצאה ראשית: חסימה מלאה של ה-AVM, כפי שנקבע באנגיוגרפיה תוך 3 עד 6 חודשים.

תוצאות עיקריות
• חסימה מלאה של ה-AVM: הושגה ב-83% מהחולים בקבוצת TVE לעומת 59% בקבוצת TAE (P=0.036)
• תוצאות תפקודיות ירודות (mRS >2): נרשמו ב-20% מהחולים בקבוצת TVE וב-27% בקבוצת TAE (P=0.513).
• אירועים שליליים חמורים: התרחשו ב-34% מהחולים בקבוצת TVE וב-41% בקבוצת TAE (P=0.624).

מסקנות
הגישה הטרנס-ורידית (TVE) הראתה שיעור גבוה יותר של חסימה מלאה של ה-AVM בהשוואה לגישה הטרנס-עורקית (TAE), עם פרופיל בטיחות דומה.
ממצאים אלו מצביעים על כך ש-TVEs יכולה להיות חלופה יעילה ובטוחה לטיפול ב-AVMs מוחיים, במיוחד במקרים בהם הגישה הטרנס-עורקית אינה מספקת.

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולרית המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Transvenous Approach for the Treatment of Cerebral Arteriovenous Malformations: A Randomized Comparison With Transarterial Embolization

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן