גורמי סיכון לדימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה (World J Clin Cases)

במאמר שפורסם בכתב העת World Journal of Clinical Cases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוחי עמוד-שדרה הם נמוכים מאוד ומלווים בפרוגנוזה גרועה, כאשר גורמי סיכון אפשריים כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ופגיעה בדורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה הינו סיבוך חמור ונדיר. מטרתם כעת הייתה לבחון את הנטל הכלכלי, המאפיינים הקליניים, גורמי סיכון ומנגנוני התפתחות דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד-שדרה.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בין תחילת שנת 2015 ועד סוף שנת 2022 וכלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר עברו ניתוח עמוד שדרה. החוקרים זיהו חולים עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח עמוד שדרה בזמן האשפוז. על-פי סוג ניתוח עמוד שדרה, חולים עם דימום תוך-גולגולתי הותאמו באקראי ביחס 1:5 לביקורות ללא דימום תוך-גולגולתי.

מדגם המחקר כלל 24,472 חולים שעברו ניתוח עמוד שדרה. מבין אלו, שישה חולים (3 גברים ו-3 נשים; גיל ממוצע של 71.3 שנים) אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי לאחר ניתוח איחוי שדרה אחורי, עם שיעורי היארעות של 0.025% (6 מבין 24,472 חולים). הסוג הנפוץ של דימום תוך-גולגולתי היה דימום בצרבלום.

על-פי סוג הניתוח, 30 ביקורות הותאמו באקראי ביחס 1:5 והחוקרים מדווחים על הבדלים מובהקים סטטיסטית בין חולים עם דימום תוך-גולגולתי ובין הביקורות התואמות בגיל (71.33 שנים לעומת 58.39 שנים, p=0.001), היסטוריה של מחלה צרברווסקולארית (50% לעומת 6.7%, p=0.024), פגיעה בדורה של השדרה (50% לעומת 3.3%, p=0.010), הוצאות אשפוז (242,119.1 לעומת 96,290.7, p=0.009) ומדד תפקוד יומיומי בעת השחרור (40.00 לעומת 75.40, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים על שכיחות נמוכה של דימום תוך-גולגולתי בחולים לאחר ניתוח עמוד-שדרה, אם כי הפרוגנוזה במקרים אלו גרועה. גורמי סיכון אפשריים לסיבוך זה כוללים את גיל החולה, היסטוריה של אירוע מוחי ונזק לדורה. הם ממליצים להימנע מנזק לשכבת הדורה בזמן התערבות ניתוחית בחולים בסיכון גבוה לדמם תוך-גולגולתי.

World J Clin Cases, Aug 16, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן