דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה פוגע ביעילות Esketamine ביוצאי צבא עם PTSD (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ATS)

בקרב יוצאי צבא תחת טיפול ב- Esketamine(ספראבטו) להקלה על תסמונת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) תועד שיפור קטן יותר בתסמינים בנוכחות דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Thoracic Society.

מדגם המחקר כל 24 יוצאי צבא (גיל ממוצע של 48 שנים, 20.8% נשים) עם תסמיני PTSD, אשר טופלו ב- Esketamine ונועד לבחון את ההשפעה של חומרת דום נשימה חסימתי בשינה, או מדד AHI (או Apnea: Hypopnea Index), על תוצאות טיפול ל-PTSD.

כל המשתתפים במחקר השלימו בדיקת שינה ביתית, הערכה של תסמיני PTSD על-בסיס PCL-5 (או PTSD Checklist for DSM-5) וניסו לפחות שתי תרופות שונות להקלה על דיכאון או PTSD שנתיים טרם המחקר, ללא הטבה.

במהלך ארבעת השבועות הראשונים של טיפול תוך-אפי ב- Esketamine, יוצאי צבא קיבלו את המינון פעמיים בשבוע. מינון חד-שבועי ניתן למשתתפים לאחר נקודת זמן זו (מינון ממוצע כולל של 8.3).

החוקרים בחנו את השינויים בתסמיני PTSD על-פי מדדי PCL-5, אשר הושלמו בכל נקודת זמן בה ניתן טיפול ב- Esketamine ועקבו אחר השיפור או ההחמרה במדדים אלו במהלך הטיפול. לאחר תקנון לגיל, החוקרים בחנו כיצד מספר המינונים ומדד AHI ההתחלתי השפיעו על מדדי PCL-5.

בתחילת המחקר, מדד PCL-5 הממוצע בכלל המדגם עמד על 50.7 נקודות ומדד AHI הממוצע עמד על 14.8 אירועים בשעה.

עם כל מנה של Esketamine, מדד PCL-5 ירד משמעותית, עדות לשיפור בתסמיני PTSD (p<0.001).

עם זאת, לאחר שקלול מדדי AHI ההתחלתיים של החולים, באלו עם מדדים שהעידו על דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה יותר תועדו פחות שינויים במדדי PCL-5 לאורך מספר דומה של מינוני Esketamine (p=0.005).

הקשר בין חומרת דום נשימה חסימתי בשינה, Esketamine ותסמיני PTSD הוא ככל הנראה מורכב ודורש מחקרים נספים להבנה טובה יותר של השפעות CPAP,הפנוטיפ של הפרעת הנשימה בשינה וההשפעות האפשריות של Esketamine על דרכי אוויר עליונות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל עלול לפגוע ביעילות הטיפול ב- Esketamine להקלה על תסמיני PTSD. לאור זאת, בדיקות סקר וטיפול בהפרעת הנשימה בשינה לפני טיפול ב- Esketamine עשוי לסייע בשיפור התגובה לטיפול התרופתי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ATS

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן