פינה חדשה מאת ד”ר קובי שדה, עורך מדור אלרגיה: ”’אלרגן החודש” , והחודש – ניאומיצין

יש המון מה לספר וללמד על אלרגיה ובחרתי במדור האלרגיה לספר מדי חודש על אלרגן אחר שעשוי להשפיע על בריאותם של המטופלים שלנו. באמצעות סיפורו של אותו חומר או תרופה אני מקווה שנוכל ללמוד יותר על אלרגיה ותגובות חיסוניות, ממה להיזהר וכיצד להדריך את המטופלים שלנו.הבחירה הבלתי נמנעת של האלרגן הראשון עליו אספר נופלת על ניאומיצין שנבחר ל “אלרגן השנה של 2010” על ידי האיגוד האמריקאי לאלרגיה ממגע.ניאומיצין היא למעשה אנטיביוטיקה ותיקה מאד שלמרות שהיא איננה בשימוש בטבליות או בסירופים ניתן למצוא אותה במגוון רחב מאד של משחות רפואיות, טיפות עיניים ואוזניים .למעשה השימוש בחומר זה כטיפול מקומי כה גדול שחלק מהתכשירים עשויים להימכר למטופלי גם ללא צורך במרשם רפואי.להלן רשימה של התכשירים העיקריים המשווקות בארץ שמכילות אלרגן זה:
Dex-Otic דקס-אוטיק Dexamycin דקסאמיצין Dexefrin דקספרין Dermacombin דרמקומבין Dethamycin דתאמיצין Dethaphrine דתאפרין Hycomycin היקומיצין Hycocin היקוצין Otomycin אוטומיצין Otosporin אוטוספורין Betnesol-N בטנזול-N Bamyxin במיקסין Desoren דזורן Tevacutan טבעקוטאן Maxitrol מקסיטרול Maxitrol Ophth.Oint. מקסיטרול לעיניים Neo-Medrol נאו-מדרול Neocin נאוצין Polycutan פוליקוטאן
קשה להעריך את השכיחות המדויקת של אלרגיה לניאומיצין, אך היא כלל לא נדירה ולעיתים קרובות מתפספסת האבחנה ורופאים ולא תמיד מבינים הרופאים שהחמרה במצב העור או העיניים נובע בעצם מתגובה אלרגית למשחה שעליה הם המליצו.האלרגיה לניאומיצין היא בד”כ תגובה חיסונית המתווכת על ידי לימפוציטים מסוג T שמדובר למעשה ב DELAYED TYPE HYPERSENSITIVIT  והיא תתבטא בדלקת מקומית שמתפתחת בהדרגה ולא באופן מיידי מה שמקשה עוד יותר על אבחון הבעיה.לעיתים קרובות התגובה האלרגית מתפתחת רק לאחר שבוע ימים של טיפול ולא מייד מה שמוסיף לבלבול.האלרגיה לינאומיצין עשויה להתבטא בדלקת עור (“אקזמה”), דלקות עיניים, דלקת אזניים או דלקת באף – תלוי היכן הייתה החשיפה לתרופה.
בדיקות האלרגיה לסוג זה של תגובות מבוצע למשך 48-96 שעות אבל לעיתים התגובה בתבחין האלרגיה עשויה להופיע לאחר מספר ימים מה שמחייב הערכה מאוחרת הרבה יותר מהרגיל על ידי רופא האלרגיה.יש לזכור גם שניאומיצין שייכת לקבוצת “האמינוגליקוזידים”,  קבוצה שמשתייכים אליה תרופות אנטיביוטיות נוספות (כמו גראמיצין, אמיקצין וטובראמיצין) ולכן עשויה להתפתח תגובה חיסונית צולבת גם לתרופות אלו אשר ניתנו לעיתים קרובות באופן פראנטרלי ולכן קיים אז סיכון לתגובות אלרגיות מפושטות ורב מערכתיות בחולים הרגישים לניאומיצין.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן