שכיחות זיהומים של מאגר חדרי בטיפול בהידרוצפלוס לאחר IVH / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מאז 1992, תינוקות עם PHVD (posthaemorrhagic ventricular dilatation) מתקדם טופלו בפגיות, בבית החולים לילדים Wilhelmina בהולנד בעזרת מאגר חדרי (ventricular reservoir הכנסת קתטר לחדר המוח בכדי למשוך CSF). מטרת מחקר פרוספקטיבי זה הייתה לבדוק את שכיחות הזיהום עקב שימוש בפרוצדורה פולשנית זו.

בין ינואר 1992 ודצמבר 2003, 76 פגים, טופלו במאגר חדרי. התינוקות, שאושפזו במהלך שתי תקופות עוקבות, נכללו במחקר. קבוצה אחת כללה תינוקות, שאושפזו במהלך 1992-1997 (26 תינוקות), וקבוצה שנייה כללה תינוקות, שאושפזו בין השנים 1998-2003 (50 תינוקות). מאפיינים קליניים ומספר של דקירות של המאגר הוערכו. השכיחות של סיבוכים במהלך הזמן גם כן הוערכה, תוך מיקוד על קיום של זיהום במאגר.

תוצאות המחקר מראות כי מספר הדקירות לא השתנה במהלך שתי התקופות הנ”ל. לעומת זאת, זיהום היה משמעותית פחות נפוץ במהלך התקופה השנייה (4% (2/50) v 19.2% (5/26), p = 0.029).

לסיכום, שימוש במאגר חדרי הינו טיפול בטוח בכדי לוודא הסרה מתאימה של CSF בתינוקות, שנולדו טרם המועד עם PHVD. בידיים מנוסות, השכיחות של הזיהום של מאגר חדרי או של סיבוכים משמעותיים נשארה בגדר הגבולות המקובלים.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2007;92:F41-F43

הערות עורך:

השימוש במאגר חדרי (reservoir) בטיפול ב-PVHD הפך להיות נפוץ יותר ויותר. נראה כי לפחות בהולנד הצליחו להוריד את שכיחות הזיהומים ל-4%. זוהי טיפול שניתן לתיתו בפגיה, ובידיים המיומנות יכול להיות טיפול בטוח ע”מ למנוע נזק נוסף.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן