מונחים סטטיסטיים בעברית, מובהקות או משמעות ?

פעמים רבות אנו יכולים לשמוע מרצה המציג נתונים ממחקר כלשהו כשהוא אומר משהו כמו: “…מצאנו אמנם ירידה של 30% בתחלואה בקבוצה שקיבלה טיפול פעיל לעומת 5% בלבד בקבוצת הביקורת אך הנתון לא היה משמעותי…” קצת מבלבל, לא ? 30% לעומת 5% נראה דווקא מאוד משמעותי ! כוננת המרצה  במקרה זה הייתה כמובן שההבדל בתוצאות בין הקבוצות לא היה “מובהק סטטיסטי”.

שורש הבעיה תמצא בתרגום מאנגלית. באנגלית המונח של מובהקות סטטיסטית הוא statistically significant והמילה significant פירושה בעברית גם משמעות וגם מובהקות. בטעות, רבים מתרגמים את המונח statistically significantכ”משמעותי סטטיסטי” ולעיתים אף מסתפקים כ”משמעותי”.

כדאי לזכור אפוא שנתונים יכולים להיות מצד אחד משמעותיים, ואפילו מאוד משמעותיים ועדיין לא מובהקים סטטיסטית. כפי שאמר לנו בראיון לג’ורנאל פרופ’ אורי גולדבורט, המלמד שיטות מחקר באוניברסיטת  ת”א ועוסק בעצמו במחקר שנים רבות “המובהקות הסטטיסטית אינה אחת מעשרת הדיברות. כשאלוהים נתן לנו את עשרת הדיברות הוא לא כלל בתוך זה ש-p צריך להיות קטן מ-0.05 …” .

הבה נבהיר את כוונתו: “מובהקות סטטיסטית” היא למעשה נוסחא מתמטית הבוחנת ומחשבת את מידת הוודאות לפער בין תוצאות של שתי קבוצות או יותר שנבדקו במחקר. למשל ירידה ממוצעת בלחץ דם ב-20%  בטיפול מסוים בקבוצה אחת בהשוואה לירידה של 5% בלבד בטיפול אחר, בקבוצה שנייה, תחשב כמובהקת סטטיסטית אם הסיכוי לשגיאה (מה שמוגדר בספרות כ-p)  המחושב על בסיס סטיית התקן של התוצאות בשתי הקבוצות יהיה נמוך מ-5% . צריך לזכור ש-p מושפע מאוד גם מגודל קבוצת המחקר. ככל שמספר המשתתפים במחקר קטן יותר ה-p צפוי להיות גבוה יותר, כלומר, המובהקות תהיה נמוכה יותר.

לסיכום, כדאי ומומלץ להבחין בין שני מושגים מבלבלים אלה:

נתונים מסוימים יכולים להיות מאוד משמעותיים ויש בהחלט מקום לקחתם בחשבון, גם אם הממצא שהתקבל במחקר לא היה מובהק סטטיסטי. נכון הוא שככל שהמובהקות הסטטיסטית טובה יותר, הערך של הנתונים גדול וחשוב יותר, והביטחון שלנו בעשיית שימוש במידע רב יותר. אבל אין זה אומר שנתונים מחקריים שלא השיגו מובהקות סטטיסטית יש לדחות על הסף. נזכיר לכולם בהקשר זה את פרשת צוללני השייטת בקישון. הבדיקה הראשונה שנערכה ע”י המומחים מצאה אמנם שהסיכון לסרטן בקרב אנשי הקומנדו שצללו בקישון היה גבוה יותר מקבוצת ביקורת בני אותה גיל ושכבה. אבל, הפער לא היה מובהק סטטיסטי. ה-p , אותו p מפורסם שהתקבל היה רק 0.06 ולכן ההמלצה הראשונית הייתה לדחות את טענת אנשי השייטת..בסיכומו של דבר, לאחר שהוסבר ונטען שהמובהקות הסטטיסטית אינה מספקת בעיקר בגלל קבוצת המדגם הקטנה מידי, החליט משרד הביטחון לדחות את המלצות הסטטיסטיקאים ולקחת אחריות על הנזקים הקשים שנגרמו ללוחמי השייטת. זה אולי לא היה מובהק, אך היה מאוד משמעותי ללוחמים אלה שודאי זכאים להכרת הטובה של כולנו…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן