שיפור בתוצאות הנוירו-התפתחותיות בתינוקות במשקל לידה נמוך ביותר בשנים 2000-2002 / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

ממחקר חדש, שפורסם בגיליון ינואר של Pediatrics עולה, כי שיעור הליקויים הנוירו-התפתחותיים ירד בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר במהלך השנים 2000-2002.

החוקרים מציינים, כי שיעור הליקויים הנוירו-התפתחותיים בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר עלה במהלך שנות התשעים. לדבריהם, טיפולים חדישים עשויים היו להשפיע לטובה על התוצאות הנאונטליות.

במסגרת המחקר, השוו החוקרים טיפולים נאונטלים שונים ואת תוצאותיהם בין כלל התינוקות במשקל לידה נמוך ביותר שנולדו בשנים 2000-2002 (תקופה 3) ובין שתי תקופות מוקדמות יותר: 1982-1989 (תקופה 1) ו-1990-1999 (תקופה 2).

סה”כ השתתפו 496 תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר שנולדו במהלך תקופה 1, 749 שנולדו בתקופה 2, ו-233 שנולדו במהלך תקופה 3. טיפולים, שיעורי תמותה והישרדות עם וללא ליקוי בגיל מתוקן של 20 חודשים הושוו בין התקופות השונות.

נמצא, כי בין תקופות 1 ו-2, עלתה ההישרדות מ-49% ל-68%, בדומה לתחלואה הנאונטלית. הדבר הביא לעלייה בהישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי, אך העלה בנוסף הישרדות עם ליקוי זה. שינויים בטיפול במהלך תקופה 3 כללו עלייה בשימוש טרום לידתי בסטרואידים וירידה בשימוש בהם לאחר הלידה, זאת ללא שינוי בשיעור מחלת ריאות כרונית. שיעורי ספסיס ודימום חמור בחדרי המוח ירדו, ומעקב הראה, כי שיעור שיתוק מוחין ירד מ-13% ל-5%, והביא לירידה בליקוי הנוירו-התפתחותי מ-35% ל-23%. כתוצאה מכך, במהלך תקופה 3 לעומת תקופה 2, ההישרדות ללא ליקוי עלתה, ואילו ההישרדות עם ליקוי ירדה.

לסיכום, מאז שנת 2000, שיעור ליקויים נוירו-התפתחותיים ירד בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר. מגוון של גורמים פרינטלים ונאונטלים נמצאו קשורים לשיפור בתוצאות, כולל עלייה בשימוש הטרום לידתי בסטרואידים ועלייה בניתוחים קיסריים, וכן ירידה בספסיס, באנומליות אולטראסוניות חמורות בגולגולת ובשימוש בסטרואידים לאחר הלידה, למרות היעדר שינוי בשיעור מחלת ריאה כרונית.

PEDIATRICS 2007, 119: 37-45

הערות עורך:

מחקר זה בדומה למחקרים אחרים מציג את ההשפעות המיטיבות שיש למתן סטרואידים טרום הלידה לאמהות לפגים. לפי החוקרים, השינוי העיקרי הוא העלייה בשכיחות מתן הסטרואידים האנטנטלית ועלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים ובכך העלו את ההשרדות ללא ליקוי משמעותי. מאכזב מעט לדעתי כי השיפור העיקרי שגרם לתוצאה המבורכת הזו הגיע דווקא מצד הפרינטולוגיה ולא הניאונטולוגיה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן