עלייה בשכיחות CP בקרב פגים צעירים מאוד / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מחקר חדש מצא, כי שכיחות שיתוק מוחין (CP– cerebral palsy) עלתה משמעותית בשנים האחרונות, במקביל לירידה ניכרת בתמותת תינוקות.

כיום, עדיין לא ברור האם הירידה בתמותת תינוקות היא שהובילה לשינויים בהתרחשות של שיתוק מוחין, לכן ביצעו החוקרים מחקר עוקבה במטרה לבדוק את השינויים הזמניים בשכיחות CP באוכלוסיית פגים צעירים מאוד, שנולדו בשבוע 24-30 להריון.

אוכלוסיית הפגים, שנולדו בין תחילת ינואר 1993 וסוף דצמבר 2002, הוערכה ע”י תכנית המעקב הפרינטאלית של נובה סקוטיה. המעקב נמשך עד גיל שנתיים, במטרה לאמת נוכחות או היעדר CP וכן לבדיקת הישרדות כללית. הישרדות התינוקות ושיעורי ה-CP נבדקו מידי שנה וכן בשתי בדיקות תקופתיות פעם בחמש שנים (1993-1997 ו- 1998-2002). אנליזה של הנתונים שימשה לשם זיהוי גורמים פוטנציאליים, שהיו יכולים להיות אחראיים לשינויים הזמניים בשיעורי ה-CP. 

סה”כ 672 פגים צעירים מאוד נולדו בנובה סקוטיה בשנים 1993-2002. תמותת התינוקות בקרב אוכלוסיית פגים זאת ירדה מ-256 ל-1000 לידות חי ב-1993 ל-114 ל-1000 לידות חי בשנת 2002, ואילו שיעורי ה-CP עלו מ-44.4 ל-1000 לידות חי ב-1993 ל-100 ל-1000 לידות חי בשנת 2002.

גיל הריון נמוך, שימוש ב-dexamethasone לאחר הלידה, patent ductus arteriosus, מחלה קשה בקרומים ההיאלינים, החייאה בחדר לידה, ודימום בתוך חדרי המוח נמצאו קשורים בשיעור גבוה יותר של שיתוק מוחין, ואילו שימוש טרום לידתי בסטרואידים נמצא קשור בשיעור נמוך יותר.

לסיכום, שיתוק מוחין עלה באופן ניכר בקרב פגים צעירים מאוד, וייתכן שהינו תוצאה של הירידה הגדולה בתמותת תינוקות.

PEDIATRICS Vol. 118 , 2006: 1621-1626

הערות העורך:

אם נסכם את הנתונים, נגלה כי בשנת 1993 כ-30% מן הפגים נפטרו או סבלו משיתוק מוחין, ואילו בשנת 2002 רק 21%. כך, שדווקא חלה ירידה בסיבוכים הקשים והמשמעותיים בפגים הללו. נכון, שכיום ישנם יותר CP ופחות תמותה לעומת העשור הקודם, ולכאלה החושבים כי CP הינו גרוע מתמותה אזי התמונה נראית פחות ורודה ממקודם. לסיכום, נראה כי הניאונטולוגיה השתפרה (ירידה בתמותה) אולם מאידך לא השתפרה מספיק (עלייה בשיעורי ה-CP).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן