האם שינה על הגב מעכבת התפתחות מוטורית / הפינה הפדיאטרית

שכיבה על הבטן ידועה כגורם סיכון למוות פתאומי. בכל העולם ממליצים היום להשכיב תינוקות לשינה על הגב. תוצאות מדיניות זו גרמה לירידה דרמאתית במספר מקרי המוות הפתאומי בשנה הראשונה לחיים SIDS. 

מנגד, בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה במספר התינוקות המופנים לריפוי בעיסוק עקב פיגור בהתפתחותם המוטורית. רופאים רבים העלו את החשד כי קיים קשר בין השכיבה על הגב במשך כל שעות היממה לבין העיכוב בהתפתחות הכוח בגפיים.

המחקר לפנינו שם לו למטרה לבדוק באופן שיטתי את התפתחות המוטוריקה הגסה והעדינה בשתי קבוצות ילדים:- האחת הישנה על הגב והשנייה הישנה על הבטן.  הקבוצות נבדקו באחד משני תאריכים:- או בגיל ארבעה או בגיל וששה חודשים. פעם שנייה הם נבדקו בגיל חמש עשרה חודש. התקבלו למחקר רק תינוקות שנולדו במועד, ונמצא עקביות בתנוחת התינוק בזמן השינה שכיבה על הבטן או שכיבה על הגב. לא התקבלו למחקר תינוקות בהם קיים חשש  לעיכוב בהתפתחות מסיבות אחרות.  

כל תינוק נבדק על ידי פיזיותרפיסטית  כדי לעמוד על ההתפתחות המוטורית של התינוק בעזרת ה Alberta infant motor scale. סולם התפתחותי זה בודק תנועות התינוק בתנוחות שונות. וכן נבדקו התינוקות על ידי מרפאה בעיסוק שבדקה באופן נפרד את ההתפתחות המוטורית הגסה ואת ההתפתחות המוטורית העדינה בעזרת ה Peabody developmental motor scales.  כל תינוק נבדק בגיל 15 חודש כדי לברר האם הבדלים שהתגלו בגיל ארבעה או ששה חודשים נעלמו בגיל 15 חודש.

כדי לוודא שהתינוקות אמנם נמצאו בתנוחות שהקבוצה שלהם חייבה, ההורים ניהלו יומן בו רשמו בשעות קבועות את תנוחת התינוק.

כצפוי, התעוררה בעיה בקבוצה שישנה על הבטן, כי תנוחה זו לא מקובלת היום. לכן בקבוצה ששכבה על  הגב גויסו  115 תינוקות ואילו בקבוצה ששכבה על הבטן 34 תינוקות בלבד.

התוצאות הראו שינויים קלים בגיל ארבעה חודשים. בגיל ששה חודשים השינויים היו מובהקים לפי שני סולמות ההתפתחות.  בקבוצה ששכבה על הגב, 22% הראו עיכוב התפתחותי משמעותי, וקבוצת התינוקות ששכבה על הבטן הייתה מפותחת יותר. התינוקות שישנו על הבטן התהפכו מהגב אל הבטן ומהבטן אל הגב. קבוצה זו נמצאה גם קרובה יותר לישיבה. במוטוריקה עדינה לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות.

בגיל 15 חודש  כל ההבדלים נעלמו .

אם כן מה נלמד ממחקר זה:-

שינה על הגב מעכבת ההתפתחות המוטורית של תינוקות לטווח קצר אך לא לטווח הארוך.  אין עדות ששכיבה על הגב בינקות, מעכבת את ההתפתחות המוטורית לאחר גיל 15 חודש.

המסקנה ברורה:- עלינו להמשיך ולהקפיד שתינוקות ישנו על הגב בלילה כדי למנוע מוות פתאומי. בשעות היום, בהשגחת מבוגר,  כדאי לעודד שכיבה על הבטן.

המאמר הופיע בירחון Journal of Pediatrics  לחודש נובמבר 2006


Association between sleep position and early motor development

Maynemer A, Barr RG.

J Pediatr 2006;149:623-9

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן