הסיכון לחזרות בטרשת נפוצה במהלך זיהומים סיסטמיים.

 דר’ רויטל גנדלמן-מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Correale J, Fiol M, Gilmore W. The risk of relapses in multiple sclerosis during systemic infections. Neurology 2006;67:352-359.

רקע-המהלך הקליני ב- MS וריאבילי במידה רבה, אך אופייני מהלך של החמרות חריפות ולאחריהן תקופות של יציבות קלינית. לאוטואימוניות תפקיד מרכזי בפתוגנזה של המחלה. מקובל כי שפעול והרחבה קלונלית של תאי T אוטו-ריאקטיביים המרוגשים לאנטיגנים של מיאלין הם צעדים חיוניים להתחלה ושמירה של תגובות CNS אינפלמטוריות הגורמות להרס מיאלין. מספר חוקרים הציעו כי זיהומים יכולים להיות גורם אטיולוגי או מעורר בהתחלת MS. מיקרואורגניזמים מעוררים תגובות חיסוניות חזקות ייחודיות לאנטיגנים שלהם וכנגד אנטיגנים עצמוניים. מאחר שלא זוהה מיקרואורגניזם מסוים כגורם אטיולוגי ברור ל- MS, סיבה אפשרית לתצפית אפידמיולוגית סביבתית היא שזיהומים גורמים לשינוי בתגובתיות החיסונית בחולי MS, שיכולה לגרום לשיפעול המחלה.

מטרת העבודה היתה להעריך את הסיכון לחזרות של MS , פעילות ב- MRI ותגובות של תאי T בזמן זיהומים סיסטמיים בחולי MS. 

שיטות- נבדקו פרוספקטיבית 60 חולי MS. עשרים חולים הוערכו עם בדיקות MRI עוקבות בביקור הראשון וכן שבועיים ו- 12 שבועות לאחר מכן. נלקחו בדיקות דם עם הסימפטומים האינפקטיביים הראשונים וכן 2. 5. 12 ו- 24 שבועות לאחר מכן ונמדדו יצור IL-4, IL- 10, IL-12, IFN- g , TNF- a , VLA-4, LFA-1, MMP-9, ו- MMP-2 לאחר סטימולציה של אנטיגנים זיהומיים.

תוצאות- נצפה סיכון גבוה לחזרה ולפעילות ב- MRI במהלך זיהומים סיסטמיים. מספר התאים המפרישים  IFN- g , TNF- a ו- IL-12 , רכוזים בסרום של MMP-9 וביטוי של  VLA-4 ו- LFA-1 לאחר סטימולציה אנטיגנית וירלית או חיידקית היו גבוהים יותר בדגימות שנאספו בזמן החמרות הקשורות לזיהומים סיסטמיים. לפקטורים מסיסים שנוצרים בזמן סטימולציה וירלית יש השפעה מעטה על פעילות תאי T ייחודית למיאלין.

מסקנות-קיים קשר משמעותי בין זיהומים סיסטמיים והסיכון לחזרת MS, עליה בפעילות ה- MRI ושיפעול של תאי T.

הצעות לקריאה נוספת:

1. Panitch HS. Influence of infection on exacerbations of mulitple sclerosis.Ann Neurol 1994;36;S25-S28.

2. Sospedra M, Martin R. Immunology of multiple sclerosis. Annu Rev Immunol 2005;23:683-747.

3. Edwards S, Zvartau M, Clarke H, et al. Clinical relapses and disease activity on magnetic resonance imaging associated with viral upper respiratory tract infections in Multiple sclerosis. J Neurol Neurosurg Psychiatry 1998;64:736-741.

4. Gilden DH. Infectious causes of multiple sclerosis. Lancet Neurol 2005;4:195-202.

5. Buljevac D, Flach HZ, Hop WCJ, et al. Prospective study on the relationship between infections and multiple sclerosis exacerbations. Brain 2002;125:952-960.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן