השפעת גיל היריון ומשקל בלידה על הישגים לימודיים / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

ממחקר חדש, שפורסם בגיליון אוקטובר של Pediatrics, עולה כי קיים קשר בין לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך ובין ירידה בהישגים הלימודיים.

מחקרים קודמים הראו, כי פגים שנולדו לפני שבוע 28 או במשקל לידה נמוך מאוד (<1500 גרם) הם בעלי הישגים פחות טובים בבית הספר יחסית לילדים שנולדו במועד במשקל לידה תקין. עם זאת, הרבה פחות ידוע על ילדים שנולדו בגיל הריון ובמשקל גבוהים יותר. המחקר הנוכחי, בדק  גיל היריון של מעל 32 שבועות ומשקל לידה, בהקשר של הישגי הילדים בבית הספר בגיל 10.

במסגרת המחקר נכללו 5319 ילדים שנולדו בין ינואר 1990 ליוני 1992. הנתונים לגבי משקל הלידה וגיל ההיריון נלקחו ממסמכי רישום הלידות; כאשר הילדים הגיעו לגיל 9-11 שנים, אספו החוקרים נתונים לגבי הישגיהם בבית הספר (קריאה, איות וחשבון) באמצעות שאלונים שמולאו ע”י ההורים וע”י המורה המחנכת של הילד.

הקשר בין משקל לידה ובין ליקויים בקריאה, באיות ובחשבון, הראה יחס מדורג, כאשר ילדים ששקלו מתחת ל-2500 גרם היו בעלי הסיכון הגבוה ביותר. ילדים ששקלו 3000-3499 גרם היו אף הם בסיכון מוגבר לסבול מליקויים בשלושת התחומים, בהשוואה לילדים ששקלו 3500-4000 גרם. הקשר נשמר גם לאחר עיבוד של ערפלנים פוטנציאליים וגם כאשר האנליזה הוגבלה לילדים שנולדו במועד (שבועות 39-40 להיריון). כלומר, הקשר לא יכול להיות מוסבר ע”י גיל היריון נמוך. בהשוואה לילדים שנולדו במועד, ליקויים בקריאה ואיות נמצאו לעיתים קרובות יותר בקרב ילדים שנולדו בשבוע 33-36 ובשבוע 37-38. לא נמצא קשר בין גיל היריון וליקויים מתמטיים.

גיל היריון ומשקל לידה נמצאו קשורים להישגים בבית הספר בילדים בני 10 שנים, ותוצאות המחקר אף מרחיבות את הקשר לטווח התייחסות גדול יותר, הן מבחינת משקל בלידה והן מבחינת גיל היריון.

Pediatrics 2006, 118: 1600-1606

הערות עורך:

בניגוד למה שחשבנו בעבר גם לפגים ה”קלים” ישנן בעיות התפתחותיות הבאות לידי ביטוי בגיל מתקדם הרבה יותר. ילודים שנולדו במשקל נמוך (Low Birth Weight) היו בסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים בגיל בית הספר. שוב הוכח שעדיף להיוולד במועד ובמשקל טוב מאשר פג (ואפילו פג גדול) במשקל נמוך, על משקל האימרה שעדיף להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן