השוואה בין בדיקת Quantitative MRI Spin-Spin Relaxometry ו-Proton MRS במקרים של אנצפלופתיה נאונטלית (PEDIATRICS)

מחקר חדש נועד להשוות את החשיבות הפרוגנוסטית של בדיקת MRI spin-spin relaxometry, עם זו של Proton MRS, במקרים של אנצפלופתיה נאונטלית.

במסגרת המחקר, עקבו החוקרים אחר 21 יילודים שנולדו במועד, ואובחנו עם אנצפלופתיה נאונטלית, בגיל ממוצע של 3.1 ימים (בטווח של 1-5 ימים). זמני spin-spin relaxation נקבעו באזורי גרעיני הבסיס, והחומר הלבן באזור התלמוס, האונה הפרונטאלית, הפריאטלית והאוקסיפיטלית, על-פי הדמיות של 25 ו-200 מילישניות. את שיעורי המטבוליטים קבעו באמצעות בדיקת MRS באזור התלמוס.

התוצאות בגיל שנה סווגו על-פי אחד מהבאים: 1) תקינות  2) בינוניות (סימנים נוירומוטוריים או מנה התפתחותית לפי סולם Griffiths של 75-84), או 3) קשות (מנת חסר נוירומוטורי פונקציונאלי או התפתחותי של פחות מ-75, או נפטרו). החוקריים השוו את יכולת הניבוי וההבחנה בין תוצאות תקינות ואבנורמליות (שילוב של תוצאות בינוניות וקשות).

מהתוצאות עולה כי זמני spin-spin relaxation באזורי גרעיני הבסיס והתלמוס, עמדו בקורלציה חיובית עם התוצאות, וניבאו תוצאות אבנורמליות. למרות שזמני spin-spin relaxation באזורי התלמוס וגרעיני הבסיס ניבאו תוצאות אבנורמליות, בדיקות מטבוליטים באמצעות MRS ניבאו טוב יותר את התוצאות, ומבין אלו, Lactate/N-Acetylaspartate היה המדד המדויק ביותר.

לסיכום, זמני spin-spin relaxation באזור העמוק של החומר האפור, עלו במהלך הימים הראשונים שלאחר הלידה בילודים עם תוצאות פחות טובות. בדיקות MRS היו טובות יותר בניבוי הפרוגנוזה, בהשוואה לבדיקת זמני spin-spin relaxation , כאשר lactate/N-Acetylasparatate נמצא כמדד המדויק ביותר. עם זאת, שתי הטכניקות נמצאו שימושיות לניבוי הפרוגנוזה בשלב מוקדם, והעדיפות הפוטנציאלית של בדיקות spin-spin relaxation ברזולציה מרחבית עשויה להגדיר טוב יותר את המבנה האנטומי המדויק של הפגיעות בימים הראשונים שלאחר הלידה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 4 October 2006, pp. 1467-1477

הערות עורך:

עם הזמן אנו מגלים יותר ויותר את יתרונות ה-MRI וה-MRS בפרוגנוזה של ילודים לאחר אספיקציה. כל התחום הזה שהיה בלתי ידוע בעבר והסתמך על מדדים קליניים (Sarnat למשל) מקבל עתה מדדים אובייקטיביים ומדוייקים הרבה יותר. לצערנו, בשלב זה עדיין אין לנו הרבה מה לעשות ע”מ לעזור לילודים הללו לאחר שאיבחנו את הפגיעה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן