השפעות משקל לידה נמוך מאוד על מאפיינים התנהגותיים, חברתיים, אמוציונליים ואקדמיים במתבגרים/ מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מחקר חדש נועד לבחון את הקשר בין משקל לידה נמוך מאוד (VLBW Very Low Birth Weight) עם הפרעות התנהגותיות ואמוציונליות וכישורים חברתיים ואקדמיים בעוקבה של מתבגרים בצפון נורבגיה.

החוקרים פנו למשפחות מתבגרים בגילאי 13-18, שנולדו בין 1978 ו-1989 עם משקל לידה נמוך מאוד (n=162), וביקשו מהם למלא שני שאלונים Child Behavior Check List ו-Youth Self-Report.

הנתונים הושוו עם 2 אוכלוסיות מתבגרים נורמטיביות (Child Behavior Check List, n=540,  Youth Self-Report, n=2522). המדדים שדירגו התבגרים בשאלון Child Behavior Check List ו-Youth Self-Report הושוו בזוגות. בכדי לבדוק השפעות מנבאות, נכללו מאפיינים דמוגרפיים ורפואיים מוקדמים בניתוח הנתונים.

החוקרים מצאו 156 משפחות מתאימות למחקר, 99 (63.5%) השיבו. כולם השלימו את Child Behavior Check List, 82 (52.6%) השלימו את שאלון Youth Self-Report. בנים בעלי משקל לידה נמוך מאוד דיווחו על התנהגויות פחות מוחצנות ויותר מופנמות, והפרעות מחשבה וקשב, ומדד פעילות גבוה יותר. לעומת זאת, בנות בעלות משקל לידה נמוך מאוד דיווחו על התנהגויות פחות מוחצנות ופחות הפרעות חברתיות, מחשבה וקשב, ומדד פעילות גבוה יותר בהשוואה למתבגרות נורמטיביות. לעומת זאת, הורים דיווחו על שכיחות רבה יותר של הפרעות חברתיות והפרעות קשב, בהשוואה להורים נורמטיביים.

מתבגרות בעלות משקל לידה נמוך מאוד, בניגוד למתבגרים, דיווחו על בעיות רבות יותר מההורים, כאשר הושוו בזוגות, והפרעות החצנה בעיקר לא זוהו ע”י ההורים.

לסיכום, מנקודת המבט של ההורים, שיעור משמעותי של מתבגרים בעלי משקל לידה נמוך מאוד סובלים משכיחות מוגברת של הפרעות אמוציונליות והפרעות התנהגותיות, וכישורים פחות טובים, בהשוואה למתבגרים נורמטיביים. בניגוד לכך, מתבגרים בעלי משקל לידה נמוך מאוד מדווחים על שכיחות קטנה יותר של בעיות וכישורים דומים או טובים יותר מאלו של מתבגרים נורמטיביים. מתבגרות בעלות משקל לידה נמוך מאוד מדווחות על הפרעות אמוציונליות והתנהגותיות רבות יותר בהשוואה להוריהם לעומת מתבגרים בעלי משקל לידה נמוך. לעיתים קרובות הורים אינם מזהים הפרעות החצנה במתבגרות בעלות משקל לידה נמוך מאוד. בכדי להבין טוב יותר את הממצאים הפרדוקסליים הללו ולפתח תכניות התערבות מתאימות, יש לערוך מחקרים פרוספקטיביים בנושא.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 2 August 2006, pp. e449-e459

הערות עורך:

מחקר זה בדק את הילודים שהיו IUGR וכנראה בעלי הפרוגנוזה הטובה יותר (לא נפטרו במהלך אישפוזם, שרדו עד לגיל ההתבגרות ללא אשפוזים קטלניים וכו’). ניתן לראות שאפילו אוכלוסיה זו מתמודדת עם קשיים בעיקר בתחום ההתנהגותי והחברתי, דבר שכולנו הנחנו כי הוא נכון, אך היו חסרות לנו הוכחות. אינני בטוח אם כל האשמה בעובדת היות הילדים הללו IUGR, מאחר וכפי שאנו יודעים ישנן סיבות רבות לפיגור בגדילה התוך רחמית ואין דין של סיבה אחת כמו הסיבה האחרת לגבי הפרוגנוזה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן