חשיבות MRI לניבוי תוצאות נוירו-התפתחותיות ביילודים שנולדו טרם זמנם / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

ממחקר חדש עולה כי ממצאים אבנורמלים בבדיקת MRI בגיל 40 שבועות מתוקן, מנבאים היטב הפרעות נוירו-התפתחותיות בגיל שנתיים ביילודים שנולדו מוקדם מאוד (בגיל 30 שבועות הריון או מוקדם יותר) . ממצאים אלו מחזקים את חשיבות MRI בגיל מתוקן של 40 שבועות הריון בריבוד סיכונים ביילודים אלו.

החוקרים מסבירים כי יילודים שנולדו מוקדם מאוד מצויים בסיכון גבוה להפרעות נוירו-התפתחותיות. בדיקות MRI (Magnetic Resonance Imaging) הוצעו ככלי לניבוי הפרעות נוירו-התפתחותיות באוכלוסיה זו.

במחקר השתתפו 167 יילודים שנולדו לאחר 30 שבועות הריון או פחות. החוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין ממצאים אבנורמלים בחומר לבן וחומר אפור בבדיקת MRI בגיל הריון מתוקן של 40 שבועות ואת הסיכון לפגיעה קוגניטיבית קשה, איחור פסיכומוטורי קשה, שיתוק מוחין, והפרעה נוירוסנסורית (שמיעה או ראיה) בגיל שנתיים מתוקן.

מהתוצאות עולה כי בגיל שנתיים, 17% מהיילודים סבלו מפגיעה קוגנטיבית חמורה, 10% סבלו מאיחור פסיכומוטורי, 10% סבלו משיתוק מוחין, ו-11% פיתחו הפרעה נוירו-סנסורית.

אבנורמליות מתונה עד קשה בחומר הלבן במוח שזוהתה ב-21% מהיילודים בגיל הריון מתוקן של 40 שבועות ניבאה את התוצאות הבאות בגיל שנתיים עיכוב קוגניטיבי (OR=3.6, 95% CI = 1.5-8.7), איחור מוטורי (OR=10.3, 95% CI = 3.5-30.8), שיתוק מוחין (OR=9.6, 95% CI = 3.2-28.3) והפרעה נוירו-סנסורית (OR=4.2, 95% CI = 1.6-11.3).

כמו כן נמצא קשר (פחות חזק) בין הפרעות בחומר אפור, שהופיעו ב-49% מהיילודים, ובין איחור קוגניטיבי, איחור מוטורי ושיתוק מוחין.

הפרעות מתונות עד קשות בחומר הלבן בבדיקת MRI היו פקטורים מנבאים משמעותיים לאיחור מוטורי קשה ושיתוק מוחין לאחר תיקנון למדדים אחרים בתקופה הנאונטלית, כולל ממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד קרניאלי.

לידיעה ב-NEJM

הערות עורך:

נראה לי כי בהדרגה בדיקת ה-MRI תחליף את בדיקת US המח המאוחרת לשם הניבוי הפרוגנוסטי בפגים. כאשר הבדיקה תהפך זמינה יותר נראה לי כי לא יהיה מנוס משימוש בה ע”מ לנסות ולנבא את העתיד.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן