התפתחות של ילודים עם פגיעה בגדילה התוך רחמית (IUGR) מאוחרת – מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה


מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת הפיגור בגדילה תוך-רחמית המאוחרת על ההתפתחות ועל ההשגים האקדמים במחקר בין 9 שנים אשר עשה שימוש בתבנית פרוספקטיבית רחבת טווח.

נערך מעקב אחר 123 תינוקות שאובחנו עם פיגור גדילה תוך-רחמית מאוחרת. התינוקות נבדקו פעם בשנה במשך 9 שנים.

לנבדקים הללו הותאמה קבוצת ביקורת המונה 63 ילדים.

נערכו הערכות של מנת המשכל, השגים אקדמים, למידה וזיכרון, כישורים ויזואלים-מוטורים, אינטגרציה ויזואלית-מרחבית, תשומת-לב, שפה, תפקודים ביצועים ויצירתיות.

לילדים עם פיגור גדילה תוך-רחמית הייתה מנת משכל נמוכה יותר וקשיים נוירופסיכולוגים תכופים יותר.

קשיים בתפקודים ביצועים, קשיחות יצירתית ושפה, המצביעים על ליקויים באונה הפרונטלית, הושפעו באופן טיפוסי ע”י פיגור גדילה תוך-רחמית וזוהו לעיתים רחוקות בקבוצת הביקורת.

ליקויי למידה שלוו עם השגים אקדמים נמוכים היו שכיחים יותר בקבוצת הניסוי.

הממצאים הנ”ל מאשרים מחדש שעקביות פונקציונאלית תלויה בגדילה מבנית קבועה מראש וברה-אורגניזציה של מערכת העצבים המרכזית.

הערות עורך:

המחקר הזה מראה שוב שלא ניתן לתקן לעיתים פגיעה תוך רחמית. אפילו תינוקות ה-IUGR בעלי הפרוגנוזה הטובה יותר, כלומר אלו שנפגעו מאוחר יותר, נפגעים. הפגיעה היא כזו המתבטאת מאוחר יותר רק בגיל ביה”ס, ואנו רופאי הפגייה נחשפים לכך רק לעיתים רחוקות.



Neuropsychological Outcome of Children With Intrauterine Growth Restriction: A 9-Year Prospective Study

PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. 91-100 (doi:10.1542/peds.2005-2343)  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן