הקשר בין פגות ופגיעה מוחית לתופעות בכי בתינוקות – מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה


מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך התנהגות של בכי בתקופת הינקות בפגים עם או בלי פגיעה מוחית.

סך של 125 תינוקות שנולדו במשקל נמוך מאוד ושרדו בין 2001 ל- 2004 בבי”ח בפינלנד נכללו בקבוצה לפי ממצאי המוח הפתולוגים ביותר כפי שאובחנו באולטרא-סאונד או ב- MRI.

נעשה שימוש ביומן תינוק יומי כדי לתעד התנהגות של בכי בתחילה, 6 שבועות ולאחר 5 חודשים בגיל המתוקן.

הערכה של קבוצת תינוקות קבוצת הביקורת בוצעה לאחר 5 חודשים.

פגיעות מוחיות חמורות בתינוקות עם משקל לידה נמוך לא השפיעו על משך הבכי או “עשיית רעש”.

בתינוקות עם משקל לידה נמוך מאוד, פגיעות מוחיות לא השפיעו על התדירות “הרעש” או התקפי הבכי או על התפתחות מחזור יומי בהתנהגות של בכי.

לאחר 5 חודשים, התקפי “הרעש” היו תכופים יותר בתינוקות עם משקל לידה נמוך מאוד בהשוואה לתינוקות בקבוצת הביקורת.

מחקר פרוספקטיבי זה, העושה שימוש ונותן תוקף ליומן בכי מראה שפגיעות מוחיות הקשורות לפגות אינן בעלות השפעה משמעותית על התנהגות בכי או על התפתחות מחזור יומי.

פגות אינה מגבירה את המשך אך מגבירה את התדירות של “רעש” ובכי לאחר 5 חודשים של הגיל המתוקן.

הערות עורך:

נראה כי פגות משפיעה על אופי הבכי בילדים, אינני יודע אם זאת בשל הפגות עצמה או החשיפה המוגברת לפעולות מכאיבות שנעשתה בפגייה וגרמה להשראת תגובה לכאב של הפגים הללו (נכתבו מאמרים רבים על הנושא של השראת סף התגובה לכאב בילודים שנחשפו לפעולות מכאיבות בינקות). כמו-כן לפחות לפי מחקר זה פגיעה מוחית לא משפיעה על הבכי בפגים, לכן קשה לאבחן פגיעה מוחית לפי אפיון הבכי בתינוקות הללו.



Relation of Prematurity and Brain Injury to Crying Behavior in Infancy.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. e57-e65 (doi:10.1542/peds.2005-1333)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן