הרחבת חדר בתסמונת דאון, JCP 38

      

המחקר לפנינו מראה שבחולי תסמונת דאון החדר השלישי של המוח מורחב. עד כה הדעה המקובלת הייתה, כי המבנה המ?קרוסקופי תקין בלידה וליקויים מתחילים להופיע  מאוחר יותר. 

החוקרים סברו, מאחר אצל מבוגרים הלוקים בהפרעות קוגניטיביות החדר השלישי הוא מורחב,  ייתכנו שינויים דומים בתינוקות הלוקים  בהפרעה קוגניטיבית, דוגמת תסמונת דאון.

החוקרים  בדקו תמונות סונוגרפיות  של  57   מקרי  טריזומיה 21, בשבוע הראשון לחיים והשוו אותם  לתמונות של 21 תינוקות בריאים באותו גיל. החוקרים מדדו האורך והרוחב של החדר השלישי, ובנוסף גם  של החדרים הצדדים the lateral ventricles. 

בשתי הקבוצות הגיל העוברי היה דומה, אך משקל הלידה של חולי תסמונת דאון היה  נמוך יותר 3.023 ק”ג   לעומת  3.375 ק”ג ממוצע המשקל של התינוקות הבריאים. במדידת היקף הראש נמצא הבדל מובהק   32.9 ס”ם בחולי תסמונת דאון, לעומת   34.9 ס”ם בבריאים.   על אף העובדה שהיקף הראש  קטן יותר בחולי תסמונת דאון, נפח החדר השלישי היה גדול יותר אורך  0.89 ס”ם בחולי דאון לעומת  0.63 ס”מ בבריאים. הבדל זה היה מובהק.  הבדל מובהק נמצא גם ברוחב החדר השלישי  בהשוואה לבריאים. החדרים הצדדים היה בגודל זהה בשתי הקבוצות.

החוקרים  סבורים כי הגדלת החדר השלישי בחולי תסמונת דאון גדול  מבתינוקות בריאים, עקב הפרעה התפתחותית בחלקי המוח הסמוכים לחדר השלישי דהיינו התלמוס, ההיפותלמוס והחומר הלבן  העמוק.

ידוע לנו מהספרות הרפואית, כבבדיקה מיקרוסקופית קיימות מספר סטיות האופייניות למוח של חולי תסמונת דאון. שינויים אלה כוללים ליקויים בלמינציה של המוח, הפחתה במספר ההסתעפויות של התאים הדנדריטיים   וירידה בכמות הסינפסות.

הפיגור בתסמונת דאון פוגע באופן מיוחד בהתפתחות הדיבור והשפה ובזיכרון מילולי לטווח קצר ולטווח ארוך. תפקודים אלה שוכנים באזור הפרה-פרונטלי   בהיפוקמפוס ובמוח הקטן הצרבלום. אזורים אלה אינם דווקא בקרבת מקום לחדר השלישי.

לפיכך כרגע  אין עדיין  קורלציה טובה בין הליקויים בתפקוד של חולי דאון  לבין הסטיות במבנה המוח.  

המאמר הופיע בירחון Pediatrics  מחודש מאי 2006.

      

Third ventricle enlargement among newborn infants with trisomy 21

Schimmel MS, Hammerman C, Bromiker R, Berger I.

Pediatrics 2006;117:928-31. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן