בקיצור נמרץ א’ : המחקרים הבולטים של המחצית הראשונה של חודש מאי 2006 :

2/5 :  Fenofibrate ו-Ezetimibe יעילים לטיפול בהיפרליפידמיה מעורבת ?

מחקר חדש מה- J Am Coll Cardiol מצא כי טיפול ארוך-טווח בפיברט מסוג Fenofibrate ו- Ezetimibe (המוכרת בשמה המסחרי גם כ-Ezetrol ) הוא בטוח ויעיל בחולים עם היפרליפידמיה מעורבת. החוקרים הסבירו כי היפרליפידמיה מעורבת, הכוללת רמות גבוהות של כולסטרול ושל טריגליצרידים, שכיחה בחולי סכרת או באנשים הסובלים מעודף משקל ושמדובר באוכלוסיה הולכת וגדלה בעלת סיכון מוגבר להתקף לב. הטיפול המקובל בסטטינים ופיברטים מגביר את הסיכון לתופעות לואי , ולכן היה עניין לבדוק שילוב של פיברטים עם Ezetimibe.

במחקר שנמשך 48 שבועות, טופלו 340 משתתפים ב-Fenofibrate 160mg ו- Ezetimibe במינון 10 מ”ג, כאשר 236 משתתפים טופלו ב-Fenofibrate 10mg בלבד.

הטיפול המשולב הביא לירידה גדולה יותר באופן משמעותי ברמות LDL (22% לעומת 9%). כמו כן, נרשם שיפור גדול יותר באופן משמעותי ברמות טריגליצרידים, HDL, כולסטרול כללי, non-HDL Cholesterol ו-Apolipoprotein B.

השילוב התרופתי גם נסבל היטב ע”י המטופלים ותופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי השילוב מספק אופציה טיפולית נוספת ויעילה לטיפול בחולים עם היפרליפידמיה מעורבת.

J Am Coll Cardiol 2006;47:1584-1587.

6/5 – טיפול כירורגי עדיף במקרים של השמנת יתר   

מתוך ממצאיו של מחקר שפורסם בMedicine- Annals of Internal , שנמשך  כשנתיים, עולה שבמטופלים עם השמנת יתר מתונה, קשירה לאפארוסקופית מתכווננת של הקיבה עשויה להיות יעילה יותר מאשר טיפולים שאינם כירורגיים,  כדי לגרום להורדה במשקל, למנוע את  הסינדרום המטבולי ולהגיע לתוצאות המשפרות את איכות חיי המטופל.

המחקר היה אקראי וכלל 80 מבוגרים עם אינדקס מסת גוף BMI של 30 עד 35.

קבוצת הניתוח טופלה בהנחה של רצועה לאפארוסקופית מתכווננת בקיבה ואילו הקבוצה השנייה הוקצתה לדיאטת מופחתת קלוריות (500 עד 550 קילו קלוריות ליום במשך ששת החודשים הראשונים לפחות) ולאחר מכן טיפול פרמקולוגי ו/או המשך ההגבלה הקלורית.

בנוסף, ניתנה למשתתפים הדרכה בנוגע להתנהגות, דיאטה ופעילות גופנית.

המטופלים נבדקו בידי קלינאי פעם בשבועיים במהלך ששת החודשים הראשונים וכל ארבעה עד שישה שבועות לאחר מכן.

לאחר שנתיים, הקבוצה הניתוחית השיגה הורדה ממוצעת במשקל של 21.6% ממשקלם הראשוני ו- 87.2% ממשקלם העודף, ואילו הקבוצה הלא כירורגית איבדה רק 5.5% מהמשקל ההתחלתי ו- 21.8% מהמשקל העודף.

בדומה, שכיחות הסינדרום המטבולי הופחתה בצורה משמעותית בקבוצת המטופלים שעברה ניתוח, ואף נמצא גם כי איכות החיים השתפרה יותר בקבוצת הניתוח.

לדברי החוקרים, התרחשות תופעות לואי היתה דומה וצפוייה בשני הטיפולים.

הערת מערכת הג’ורנאל:  ע”פ מחקר זה יש מקום לכאורה להמליץ לכמות מאוד גדולה של מטופלים לעבור פרוצדורה כירורגית זו…מסקנה קצת מטרידה שנראה שיש מקום עוד לבחון אותה על קבוצות גדולות יותר ולאורך זמן רב יותר…

Ann Intern Med. 2006;119:625-633

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן