המלצה לקריאת מאמרו של פרופ’ יואל דונחין ב”הארץ”: למה נרדם המרדים ?

הסמיכות שבין פתיחת חודש המודעות למקצוע ההרדמה והאירוע שבו הרופאה המרדימה נרדמה בעצמה בניתוח הופך את הקריאה במאמרו של פרופ’ דונחין, רופא מרדים בהדסה עין כרם בעצמו, ואחד המובילים בתחום המחקר והטיפול בבטיחות רפואית, למעניין במיוחד.

פרופ’ דונחין סוקר את היסטורית המקצוע, את ההתקדמות הרבה שחלה בו, לרבות הירידה המשמעותית בתמותה על רקע הרדמה, תוך הדגשת העובדה שהרופא המרדים הוא חוליה חשובה ואפילו קריטית בצוות הניתוחי.

דונחין מסביר שאת המקרה של הרופאה המרדימה שנרדמה בעצמה צריך לחקור לעומק ולא להסתפק בסילוק הרופאה מעבודתה ע”פ מיטב המסורת הישראלית של הטיפול המהיר והחריף בש.ג….יש לבחון את תנאי העבודה של הרופא המרדים, הציוד כיוון שהמקרה עלול להעיד על כשל מערכתי ולא רק אישי.

למאמר המלא

הערת המערכת: למרות חשיבותו הרבה של המקצוע, האתגר המקצועי וההתקדמות הטכנולוגית אין במאמר עדיין תשובה לשאלה מדוע “המקצוע על סף קריסה” כפי שטוען יו”ר האיגוד, ובעיקר מדוע אין הוא מושך בוגרי רפואה ? אנחנו נזכרים בכך שלפני כ-30 שנה, כשהיינו צעירים, היה מחסור גדול במערך המילואים של צה”ל בקציני תותחנים. היינו חבורה של כמה עשרות קציני צנחנים גאים שעם שיחרורינו מסדיר הוזמנו לפגישה עם מי שהיה אז קצין תותחנים ראשי. זה סיפר לנו בהתלהבות, תוך הצגת סרטים על ההתקדמות הרבה שמתרחשת במערך התותחנים, ובעיקר על השימוש הרב במחשבים ובטכנולוגיה מתקדמת. למרות הדיעות הקדומות והרתיעה הטבעית שלנו כחובשי כומתה אדומה, נעליים אדומות וכנפי צניחה עם כל המשתמע מכך… למעלה מ-90% השתכנעו והשתלבו היטב במערך הזה. חלק מהקצינים שהוסבו אף הפכו למג”דים ומפקדי אגדים במילואים. בקיצור, צריך כנראה שיווק טוב, אולי גם ריענון של השם הלא כל כך אטרקטיבי, תמריצים כספיים ומעמדיים, ומערך ההרדמה עשוי אז בהחלט להתעורר תרתי משמע…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן