הפיכה לקורבן וחשש לבטחון האישי מחמירות את מצב האסטמה במתבגרים (Am J Public Health)

תוצאות סקר שנערך במדגם גדול ומייצג של תלמידי תיכון בארצות-הברית מעישות כי ישנו קשר מובהק סטטיסטית בין הפיכה לקורבן לאלימות לבין אפיזודות של מחלת האסטמה.

במחקר השתתפו 1,943 תלמידים בבתי ספר תיכון ציבוריים או פרטיים הסובלים מאסטמה. בקרב אלה שהיוו קורבן במהלך השנה האחרונה נמצאה סבירות גבוהה ב-45% לדיווח על אפיזודה של התקף אסטמה לאורך תקופה זו, בהשוואה לאלה שלא היוו קורבן לאלימות.

ההשתפות במחקר היתה התנדבותית וכל המידע נאסף באופן אנונימי באמצעות שאלונים למילוי עצמי. החוקרים הגדירו הפיכה לקורבן לאלימות במקרים שבהם נמצאו בני הנוער תחת איום או פציעה כתוצאה משימוש בנשק, כמו קאדח, סכיון או אלה בתחום בית הספר; שסבלו מגניבת מכונית, ביגוד או ספרים או מנזק מכוון לרכושם בתחום בית הספר או שסבלו מפציעה שחייבה טיפול על-ידי רופא או אחות, לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה.

החוקרים גילו כי בקרב מתבגרים שדיווחו על החמצת ימי לימודים משום שהרגישו לא בטוחים נמצאה סבירות גבוהה פי 3 להתרחשות אפיזודה של אסטמה במהלך השנה החולפת, בהשוואה ליתר הנבדקים.

בנוס, נמצא הקשר בין תחושות חוסר בטחון ללכת לבית הספר לבין אפיזודות של מחלת האסטמה בקרב מתבגרים המתגוררים באזורים עירוניים, עירוניים למחצה וכפריים.

אחת החוקרות, ד”ר Swahn, מסבירה כי הממצאים תומכים בתוצאות מחקרים קודמים המעידות על קשר בין חזיפה לאלימות לבין המורבידיות בקרב ילדים חולי אסטמה המתגוררים בעיר וכי הממצאים מוסיפים מידע חדש לקשר בין חשיפה לאלימות, חשש בנוגע לבטחון האישי, ואפיזודות האסטמה בקרב מתבגרים המתגוררים באזורים כפריים.

הקשרים שנמצאו נשמרו גם לאחר שקלול השפעותיהם של גורמים אחרים, כמו מין, גזע ומוצא אתני, רמת הציונים, מצב העישון, משקל הגוף ומידת הפעילות הגופנית של הנבדקים.

נראה שהפיכה לקורבן לאלימות ותחושת חוסר בטחון הינם שני גורמי דחק פסיכו-סוציאליים וגורמים סביבתים הקשורים להחמרת מצב האסטמה.

לכן, מסכמת ד”ר Swahn, חשוב שנותני שרותי הרפואה ישקלו את ההשפעה הפוטנציאלית של גורמים אלה על התקפי האסטמה, יערכו לעיתים קרובות יותר מעקב אחר ילדים המצויים בסיכון, ויספקו לילדים אלה שרות הולם ותמיכה.

היא מוסיפה כי מחקר נוסף דרוש בכדי לאתר קבוצות של מתבגרים המצויים בסיכון המירבי לחשיפה לגורמי דחק אלה ולהבין תחת אלו נסיבות עלולים גורמים אלה להחמיר את מצב מחלת האסטמה.

לידיעה במדסקייפ

Am J Public Health. 2006;96:802-804

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן