האם קורונרי CT מעביר מנת קרינה גדולה למדי ? (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של Journal of the American College of Cardiology, עולה כי מנת הקרינה האפקטיבית הממוצעת של MSCT coronary angiography (multislice computed tomography) גבוהה משמעותית בהשוואה לאנגיוגרפיה שגרתית.

החוקרים העריכו והשוו מנות קרינה אפקטיביות של בדיקת אנגיוגרפיה קורונרית שגרתית ושל בדיקת MSCT coronary angiography המשתמשת בסורק של 16 חתכים.

המנה האפקטיבית לוקחת בחשבון את כמות הקרינה הנספגת באיברים וברקמות שונים, את האפקטיביות הביולוגית היחסית של הקרינה הנמצאת בשימוש ואת הרגישות הרדיולוגית השונה של כל רקמה ואיבר.

במחקר השתתפו 180 נבדקים, עם חשד למחלת עורקים קורונרית, שעברו אנגיוגרפיה בעזרת שתי הבדיקות הנ”ל. הגיל הממוצע של משתתפי המחקר היה 63 שנה.

על פי התוצאות, המנה האפקטיבית של MSCT coronary angiography הייתה 14.7 mSv לעומת מנה אפקטיבית של 5.6 mSv באנגיוגרפיה השגרתית. ההבדל היה משמעותי.

מנה אפקטיבית של 14.7 mSv נושאת בחובה את הסיכון של גרימת סרטן פטלי של 1:1400, בעוד שמנה אפקטיבית של 5.6 mSv נושאת סיכון של 1:3600.

לקורונרי CT יש סיכון יותר גדול לסרטן בהשוואה לאנגיוגרפיה שגרתית, למרות שאין לו סיכוני תחלואה ותמותה אינבסיבים.

עם התפתחות התפקיד הקליני של CT קורונרי אנגיוגרפיה לא פולשנית, על הרופאים לזכור שהשימוש בקרינה מייננת בחשיפות רפואיות צריך להיות מוצדק ויעיל ככל האפשר.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן