מטופלים רבים לאחר שבץ מוחי אינם מקבלים טיפול מתאים בסטטינים (מתוך Neurology)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי רק כמחצית מהמטופלים בשבץ מוחי איסכמי עם רמות LDL גבוהות מקבלים טיפול בסטטינים, ופחות ממחצית מאלו שמטופלים בסטטינים מגיעים לערכים הרצויים של שומנים בדם. המחקר פורסם בכתב העת נוירולוגיה (Neurology).

החוקרים העריכו את המידע שהצטבר מה- Vitamin Intervention for Stroke Prevention (VISP) trial, והתמקדו ב-769 מטופלים שגילם הממוצע 69 שנים, אשר לקו בשבץ מוחי איסכמי בין השנים 1996 ו-2003, ונחשבו לבעלי סיכון גבוה למחלת עורקים כליליים במהלך העשור שלאחר מכן. 

החוקרים ציינו, כי בעוד ששבץ מוחי חוזר מהווה את הסיכון הווסקולרי השכיח ביותר בתקופה הקצרה לאחר שבץ מוחי, הסיכון למוות במהלך 5 השנים הבאות הוא בעיקר בשל ארועים קארדיאליים חוזרים.

בהתאם להנחיות של ה- National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel (ATP) II, שנכנסו לתוקפן בתחילת המחקר, רמת LDL-כולסטרול של 130 mg/dL או יותר צריכה לשמש התוויה לתחילת טיפול בסטטינים. יעד הטיפול בסטטינים הוא רמת LDL של 100 mg/dL או פחות.

על פי נתוני תחילת המחקר, ל-262 (34%) מהמטופלים בשבץ מוחי בסיכון גבוה היה LDL-כולסטרול של 130 mg/dL או יותר. מתוכם, 47% לא נמצאו תחת טיפול בסטטינים. מבין אלו שנמצאו תחת טיפול בסטטינים, רק 42% הגיעו ליעד הטיפולי של LDL נמוך מ-100 mg/dL.

החוקרים הסיקו, כי עדיין לא נעשה שימוש מתאים באלגוריתם הטיפולי של ATP. החוקרים הוסיפו כי עובדה זו מדאיגה, כיוון שמטופלים בסיכון גבוה לארועי מחלת עורקים כליליים, גם אם מדובר באירוע ראשון וגם אם באירוע חוזר, מהווים את האוכלוסייה בעלת הסיכוי הטוב ביותר להפיק תועלת משליטה מקיפה בגורמי הסיכון.   

החוקרים הוסיפו כי דרושים שינויים בחינוך ובהדרכה הן של המטופל והן של הרופא הנוירולוג לפני שמידת הדבקות בהנחיות למניעה שניונית תוכל להשתפר. בנוסף, החוקרים ציינו כי התחלת טיפול בזמן השחרור מבית החולים משפרת את מידת הדבקות בהנחיות.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Neurology 2006;66:1140-1141,1164-1170.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן