טיפול בדיכאון בקשישים מביא להארכת חיים משמעותית (מתוך הכנס השנתי של AGS)

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של American Geriatrics Sociery עולה כי קיים קשר הדוק בין דיכאון ותמותה באוכלוסיית הקשישים, והפרעה לקשר בין השניים יכול להביא להארכה משמעותית בתוחלת החיים.

למרות שידוע כי קיים קשר בין דיכאון ותמותה, מעולם לא נבדקו ההשפעות של התערבות במצב זה על הסיכון לתמותה. החוקרים מצאו כי הסיכוי של טיפול בקשישים הסובלים מדיכאון הקטין את הסיכון לתמותה בתקופת מעקב של 4 שנים, בהשוואה לקשישים שלא סבלו מדיכאון.

המחקר בדק התערבות לטפול בדיכאון בקשישים ברפואה ראשונית. הוא התבסס על נתונים ממחקר שנערך בין 1999 ו-2003. המחקר התבסס על הנחת היסוד לפיה דיכאון הוא גורם סיכון לתמותה. המחקר נועד לנתח את הקשר בין התערבות לטיפול בדיכאון ובין הסיכון לתמותה בתקופה של 4 שנים.

במסגרת המחקר הוקצה מומחה לעבוד עם הרופא המטפל (PCP Primary Care Physician) במטרה לשפר את היצמדות המטופל לטיפול הרפואי לדיכאון. המומחה פירסם המלצות טיפול בכל המשתתפים במחקר, הוא לא פירסם המלצות ספציפיות לחולים אינדיבידואלים.

Adjusted Hazard Ratio להתערבות לעומת טיפול סטנדרטי עמד על 0.69 (95% CI = 0.46-1.05) בקרב אלו שסבלו מדיכאון. בקרב אלו שלא סבלו מדיכאון, עמד שיעור Adjusted Hazard Ratio = 1.20 (95% CI = 0.90-1.60). הערכת Hazard Ratio תוקננה לגיל, רמת השכלה, מחשבות אובדניות ועישון. החוקרים הציגו גם את עקומת ההישרדות בקרב אלו הסובלים מדיכאון (n=279) ואלו שלא סובלים מדיכאון (n=338), שהראתה שיפור ברור בהישרדות בקרב האחרונים.

לסיכום, המחקר מצא כי הסיכוי לתמותה של חולים הסובלים מדיכאון ומטופלים בהתאם במהלך תקופת מעקב של 4 שנים, נמוך יותר בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

הטיפול בדיכאון במסגרת רפואה ראשונית לא יכול להקטין את המוגבלות, אך יכול להשפיע רבות על התמותה. זו המשמעות העיקרית של המחקר ואיש מעולם לא בחן סוגיה זו.

אחד משתתפים בכנס שיבח את המתודולוגיה של המחקר אך העלה ספקות באשר ליישום בעולם האמיתי. לדבריו, הפיצול בין שתי המומחיות הוא טוב, מאחר שזו השוואה טובה יותר לחיים האמיתיים, וכך יכול להיות אדם אחד בכל מקום. אך קשה להחליט אם באמת יהיה הבדל, וכיצד ניתן יהיה לתרגם את השינוי לשכר, בעולם האמיתי. אולם, אם היה תרפיסט, היה מעט קל יותר לקבוע את נושא השכר. לטענתו, בחינת הנושא הפרקטי בלבד עשויה להקשות על קבלת ההחלטה.

AGS Annual Scientific Meeting: Abstract P9. Presented May 4, 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן