משככי כאבים אוראליים עדיפים על משככי כאבים הנשלטים על ידי החולה לאחר ניתוח קיסרי (מתוך American Journal of Obstetrics and Gynecology)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של American Journal of Obstetrics and Gynecology, משככי כאבים אוראליים הכוללים oxycodone-acetaminophen יותר יעילים ממורפין הנשלט על ידי החולה לאחר לידה בניתוח קיסרי. לכן על הרופאים לשקול להרחיב את השימוש במשככי כאבים אוראליים מיד לאחר ניתוח קיסרי.

אופייטים פרה-אנטרליים משמשים לשליטה בכאב לאחר ניתוח, כולל משככי כאבים הנשלטים על ידי החולה, אך לנרקוטיקה יש מספר תופעות לוואי והמכשירים המשמשים למשככי כאבים הנשלטים על ידי החולה יכולים להיות מסורבלים.

במחקר השתתפו 93 נבדקים, שחולקו רנדומלית לקבלת oxycodone-acetaminophen או להיות בקבוצת משככי הכאבים הנשלטים על ידי החולים לאחר ניתוח קיסרי. חולים על משככי כאבים אוראליים לקחו 2 טבליות מיד לאחר הניתוח ושוב כל 3 שעות למשך 12 שעות. ב-12 שעות שלאחר מכן, החולים הורשו לקחת טבלית אחת או שתיים כל 4 שעות, ולמקסימום של 12 טבליות במשך 24 שעות. חולים בקבוצת משככי כאבים הנשלטים על ידי החולה, קיבלו עירוי מורפין מתמשך של 1mg/hr ומינון נוסך של 1mg על פי דרישת החולה במשך 12 שעות. לאחר 12 שעות, חולים אלה עברו למשככי כאבים אוראליים.

בשעה 6 ו-24 לאחר הניתוח לחולים על משככי כאבים אוראליים היו פחות כאבים ופחות בחילות מאשר קבוצת משככי הכאבים הנשלטים על ידי החולים. כמו כן, הם גם היו פחות סדטיביים לאחר 6 שעות, אך לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות 24 שעות לאחר הניתוח.

בנוסף, לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בתדירות של הקאה, צריכה או תזוזת נוזל אוראלי, למרות שהיה הבדל לא משמעותי סטטיסטית לכיוון של פחות גרד ב-6 שעות לאחר הניתוח בקבוצת משככי הכאבים האוראליים.

משככי כאבים אוראליים עם oxycodone-acetaminophen לטיפול בכאב לאחר ניתוח קיסרי הם פחות יקרים ויותר נוחים למספקים ולבתי החולים. הם גם מציעים הקלת כאב יותר טובה עם תופעות לוואי פחותות כגון בחילה וישנוניות בחולים.

Am J Obstet Gynecol 2006;194:967-971

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן