על הקשר שבין הורומונים ומנאופוזה למצב רוח דיכאוני (מתוך Archives of General Psychiatry)

השאלה האם מצב הרוח הדכאוני עליו דווח במעבר למנאופוזה, על ידי נשים ללא עבר של דכאון, קשור למצב המנופאוזלי ולשינויים ההורמונליים נתונה למחלוקת וחסרה מידע מדעי.

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי תקופת המעבר למנופאוזה והשינויים ההורמונליים הכרוכים בה קשורים בצורה חזקה להופעה חדשה של מצב רוח דכאוני בקרב נשים ללא עבר של דיכאון. המחקר פורסם בכתב העת הארכיב לפסיכיאטריה כללית (Archives of General Psychiatry).

מטרת המחקר היתה לזהות הופעה חדשה של תסמינים דיכאוניים והפרעת דכאון מאובחנת בתקופת המעבר למנאופוזה, ולקבוע את הקשר למצב המנופאוזלי, לשינויים ההורמונליים ולגורמי סיכון אחרים. 

המחקר נעשה כמחקר קוהורט אורכי, ונמשך 8 שנים. המחקר כלל נשים בלבד, ונועד בכדי לזהות גורמי סיכון למצב רוח דכאוני. כל המשתתפות במחקר היו נשים לפני המנפאוזה ללא עבר של דכאון. 

המדדים בהם השתמשו היו מדד הדכאון של המרכז למחקרים אפידמיולוגיים (CES-D) בכדי להעריך תסמינים דכאוניים, ו- the Primary Care Evaluation of Mental Disorders (PRIME-MD) כדי לזהות הפרעת דכאון המאובחנת קלינית.

מתוצאות המחקר עולה, כי ניקוד D–CES גבוה (מעל או שווה ל-16) היה שכיח יותר פי 4 במהלך תקופת המעבר למנפאוזה בהשוואה לתקופה המקדימה את המנאפאוזה. בנוסף, שינויים במצב המנופאוזלי, עליית רמות ההורמונים follicle-stimulating hormone ו- luteinizing hormone, ועלייה בוריאביליות של הורמונים שלו ושל אסטרדיול סביב הרמות הממוצעות באישה מסויימת נמצאו כולם קשורים במידה משמעותית לניקוד D–CES גבוה, וזאת אחרי התאמה לנתונים כגון האם האישה מעשנת,, body mass index premenstrual syndrome, גלי חום, הפרעות בשינה, מצב בריאות כללי, תעסוקה ומצב משפחתי. 

מהתוצאות עולה עוד, כי אבחנה של הפרעת דכאון היתה שכיחה פי 2.5 בנשים בתקופת המעבר למנופאוזה בהשוואה לתקופה שקדמה למנופאוזה. ערכי ההורמונים נמצאו קשורים במידה משמעותית גם לממצא זה.

לידיעה המלאה

Arch Gen Psychiatry. 2006;63:375-382

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן