הסיכון והתועלת ב-Noncardiothoracic Surgery (מתוך Annals of Internal Medicine)

מומחי American College of Physicians (ACP) פיתחו המלצות המבוססות על סקירת ספרות באשר להתערבויות במטרה למנוע סיבוכים ריאתיים לאחר Noncardiothoracic Surgery.

הניתוח מעלה את הסיכון לסיבוכים ריאתיים (זיהום ריאתי וקשיי נשימה), המשחקים תפקיד גדול בהתמודדות החולה לאחר הניתוח.

המחקר נועד לזהות את החולים הצפויים לפתח סיבוכים אלו במטרה לסייע לרופאים להזהיר את המטופלים מפני הסיכונים, וכן למצוא דרכים לצמצם את הסיכונים.

החוקרים מצאו עדות טובה לגורמים המגבירים את הסיכון לסיבוכים ריאתיים גיל מבוגר, American Society of Anesthesiologists Class 2 ומעלה, COPD, תלות באחרים לביצוע פעולות יומיומיות, ו-CHF. בנוסף, החוקרים מצאו כי סיבוכים ריאתיים שכיחים בעיקר בניתוחים לתיקון מפרצת באבי העורקים, ניתוח בית חזה, ניתוח בטן, נוירוכירורגיה, ניתוח כלי דם, ניתוח ראש-צוואר, ניתוח הנמשך מעל 3 שעות, ניתוח דחוף והרדמה כללית. המבחן המעבדתי היחיד שניבא סיבוכים ריאתיים היתה רמת אלבומין נמוכה בסרום (מעיד על מצב תזונתי גרוע).

החוקרים מצאו ראיות לכך ששיטות להרחבת הריאות לאחר הניתוח, דוגמאת תרגילי נשימה עמוקה, מקטינים את הסיכון לסיבוכים ריאתיים. הם מצאו עדויות ססבירות לכך ששימוש סלקטיבי בזונדה לקיבה לבחילות, הקאות, או נפיחות בטנית, רק מקטין את הסיבוכים הריאתיים לאחר ניתוח בטן.

הם לא מצאו עדויות מספיקות בכדי להסיק מסקנות חד-משמעיות באש ליעילות שיטות אחרות להקטנת הסיבוכים הריאתיים.

לאור התוצאות, החוקרים ממליצים שרופאים ומטופלים יהיו מודעים לגורמי הסיכון לסיבוכים ריאתיים שצויינו (גיל מעל 60, ASA של 2 ומעלה, תלות באחרים בתפקוד יומיומי, CHF, ורמות אלבומין נמוכות מ-3.5 גרם לד”ל). כמו כן, עליהם להכיר את הסיבוכים הריאתיים השכיחים בניתוחי בטן, חזה, ראש/צוואר, כלי דם, נוירוכירורגיה וניתוח לתיקון מפרצת באבי העורקים, וכן ניתוחים הנמשכים מעל 3 שעות, ניתוחים דחופים, או ניתוחים הכוללים הרדמה כללית. בחולים עם אחד מהגורמים הללו יש לבצע התערבויות יעילות להקטנת סיבוכים ריאתיים, כולל תרגילי נשימה עמוקה, וזונדה לאחר ניתוח בטן במקרה הצורך.

לפני הניתוח רופאים צריכים לבצע מבחנים ובדיקות תפקודי ריאות או צילום חזה, כדי לחזות את הסיכוי לסיבוכים ריאתיים. בנוסף, המומחים ממליצים לא לבצע צינתור ימני (למדידת לחצי הריאות והלב) או הזנה מלאכותית במטרה להקטין את הסיכויים לסיבוכים ריאתיים.

Volume 144 Issue 8 | Page I-40,  Annals of Internal Medicine

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן