טיפול במיגרנה – האם שילוב אצטאמינופן, אספירין וקפאין עדיף על איבופרופן? (מתוך Headache)

ממחקר קליני שנערך לאחרונה, עולה כי השילוב של אצטאמינופן (ACAMOL), אספירין (ASPIRIN) וקפאין, AAC, יעיל יותר מאיבופרופן (NUROFEN) לטיפול במיגרנה חריפה. המחקר פורסם בכתב העת לכאבי ראש (Headache).

בראיון שנערך עימו לאחרונה, מסר אחד החוקרים כי שילוב זה, אשר נמכר כתרופת מדף בשם Excedrin Migraine, מקל על הכאב בצורה יעילה ומהירה יותר מאיבופרופן. שתי התרופות נמצאו יעילות יותר מפלצבו.

החוקרים ציינו, כי הממצאים תומכים בהמלצות האחרונות של השיתוף האמריקאי לכאבי ראש (U.S. Headache Consortium), ושל האיגוד הגרמני לכאב ראש ומיגרנה (German Migraine Headache Society).שתי הקבוצות המליצו על AAC כקו הראשון לטיפול במיגרנה קלה עד מתונה ובכאבי ראש תעוקתיים (tension-type headache).

החוקר טען בראיון, כי כ-75% מהסובלים ממיגרנה מטפלים בעצמם בתרופות מדף. עד כה, לא נעשה מחקר שהשווה תרופות אלו לטיפול במיגרנה.

החוקרים חילקו אקראית 1555 סובלים ממיגרנה לקבוצת משתתפים שקיבלו מנה אחת של שני כדורים המכילים, כל אחד, 250 מ”ג אצטאמינופן, 250 מ”ג אספירין ו-65 מ”ג קפאין, לקבוצת משתתפים שקיבלו 200 מ”ג איבופרופן, ולקבוצת משתתפים שקיבלו פלצבו.

הסכום המשוקלל של ניקוד הקלת הכאב שעתיים לאחר קבלת התרופה שימש כמדד הראשון, והזמן עד להופעת הקלה משמעותית בכאב שימש כמדד שני.

הקלת כאב משמעותית התרחשה 128.4 דקות לאחר קבלת המינון במשתתפים שקיבלו AAC, 147.9 דקות במקבלי איבופרופן ו-167.1 במקבלי פלצבו. 

שעתיים אחרי קבלת המינון, ניקוד הקלת הכאב היה 2.7 במקבלי AAC, 2.4 במקבלי איבופרופן ו-2.0 במקבלי פלצבו. שלוש שעות אחרי קבלת המינון, הניקוד היה 5.1, 4.7 ו-3.9, בהתאמה, ו-4 שעות מקבלת המינון הניקוד בהתאמה היה 7.8, 7.1 ו-5.9.

AAC הראה תוצאות עדיפות על הפלצבו בהקלת הכאב החל מ-45 דקות לאחר קבלת המינון, ונשאר יעיל יותר משמעותית לאורך כל המעקב. איבופרופן היה יעיל יותר מפלצבו על פי הניקוד להקלת הכאב החל מ-90 דקות לאחר קבלת המינון.

יותר מטופלים, ובצורה משמעותית, שקיבלו איבופרופן או פלצבו נזקקו ל- rescue medication שעתיים לאחר קבלת התרופה בהשוואה למקבלי AAC. תופעות לוואי היו קלות בשתי הקבוצות שקיבלו תרופות, וכללו עצבנות ובחילה, שהיו שכיחות יותר במקבלי AAC, וישנוניות שהיתה שכיחה יותר במקבלי איבופרופן.

החוקר סיכם, באומרו כי לממצאים אלו יש משמעויות חשובות לרופאים מומחים ולמטופליהם. לדבריו, בפעם הראשונה מידע קפדני מראה כי תרופות מדף בטוחות ויעילות באוכלוסיית המטופלים במיגרנה, וכי יש הבדל משמעותי בין שתי תרופות המדף המאושרות לטיפול במיגרנה.  

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Headache 2006;46:444-453

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן