האם נטילת אסטרוגן לאחר מנפאוזה מגבירה את הסיכון לקרישי דם? (Archive of Internal Medicine)

ממחקר חדש עולה כי טיפול באסטרוגן קשור בסיכון מוגבר לקריש דם ורידי בנשים לאחר מנפאוזה, לאחר כריתת רחם (Hysterectomy). הממצאים האחרונים אינם הקשר הראשון שזוהה בין טיפול הורמונלי ובין קריש ורידי, אך הוכחות קודמות נבעו ממחקרים תצפיתיים או ממחקרים שבדקו רק את השפעות טיפול משולב באסטרוגן/פרוגסטרון, ולא אסטרוגן לבדו.

החוקרים בדקו את הנתונים אודות 10,739 שהשתתפו במחקר WHI. המשתתפות היו בגילאי 50-79, לאחר ניתוח כריתת רחם בעבר, וחולקו באקראי לטיפול ב-Conjugated Equine Estrogen או פלסבו.

111 נשים בקבוצת אסטרוגן ו-86 נשים בקבוצת הפלסבו פיתחו קריש ורידי במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.1 שנים, עם Hazard Ratio=1.32. Hazard Ratio שחושב ל-DVT (Deep Vein Thrombosis) עמד על 1.47, כאשר הופיע ב-85 ממטופלות אסטרוגן ו-59 ביקורות.

החוקרים מצאו כי הקשר עם קריש ורידי היה הגבוה ביותר במהלך השנתיים הראשונות לאחר התחלת הטיפול באסטרוגן. עדיין, הסיכוי לקריש תחת טיפול באסטרוגן בלבד לא היה גבוה כמו הסיכון תחת טיפול משולב באסטרוגן/פרוגסטרון (P=0.03).

מהנתונים עולה כי למרות שהשכיחות האבסולוטית יחסית נמוכה, השימוש באסטרוגן מגביר את הסיכון היחסי לקריש ורידי בנשים לאחר מנפאוזה, שעברו כריתת רחם.

תחת אינדקציות מתאימות, דוגמאת טיפול קצר טווח בעקבות תסמיני מנפאוזה חמורים, יש לטפל באסטרוגן רק לאחר שיקול זהיר של הסיכונים היחסיים והיתרונות, בעיקר אם הנשים חשופות לגורמי סיכון אחרים לקריש ורידי, כולל קריש ורידי בעבר, גיל מבוגר, השמנת-יתר ו-Factor V Leiden.

Arch Intern Med 2006;166:772-780.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן