פעילות גופנית מקלה על תסמיני דיכאון וחרדה בנשים עם דיכאון לאחר לידה

מחקר חדש מוכיח כי פעילות גופנית מתוכנת, למשך 3 חודשים, מורידה בהצלחה את תסמיני דיכאון וחרדה בנשים עם דיכאון לאחר לידה.

היתרונות של פעילות גופנית גדולים מאלו שבנשים עם מדד דיכאון גבוה יותר בתחילה, לפי סקאלת Edinburgh Postnatal Depression Scaled (FPDS).

דיכאון לאחר לידה זכה לתשות לב רבה בשנים האחרונות, ומופיע ב-10-16% מהיולדות. שאלה שהתשובה עליה אינה כה ברורה, היא שביחד עם הדיכאון מופיעים תסמיני חרדה. למעשה, חרדה שכיחה יותר בדיכאון לאחר לידה, מאשר בכל זמן אחר.

בכדי לקבוע את יעילות פעילות גופנית בבית (Home-Based Exercise) להעלאת מצב הרוח והחרדה, הרופאים כללו 88 נבדים עם מדד 10 ומעלה לפי Ediburgh Postnasal Depression Scale.הנשים חולקו באקראי לטיפול בן 12 שבועות ב-HBE (46 נשים), או טיפול סטנדרטי (42 נשים). פרט ל-EPDS, הנשים הוערכו גם לפי מדד Hamilton Depression Scale (HAM-D) ואת שאלוני Spielberger State Anxiety (STAI-state).

נשים שביצעו פעילות גופנית נפגשו 4 פעמים עם מאמן גופני, במהלך 12 שבועות המחקר.  כל תכנית אימונים תוכננה בהתבסס על תוצאות מבחן הסטרס של הנבדקת, וכן על הנחיות American College of Sports בנושא התפתחות כושר לב-ריאה, להנות מפעילויות שונות.

EPDS המהווה סולם לחרדה, אחראי ל-43.5% מסך מקרי EPDS בתחילת המחקר, עובדה הרומזת לקשר חזק בין תסמיני חרדה ודיכאון לאחר לידה.

מניתוח התוצאות עולה כי השינוי הממוצע מתחילת המחקר ב-HAM, D Score, היה גבוה יותר משמעותית לאחר תיקנון בנשים שהתאמנו בהשוואה לביקורות (P<0.001). בנוסף, החוקרים זיהו אינטראקציה משמעותית בתחילת המחקר ברמות EPDS (P=0.001) ומדדי STAI-State (P=0.003), לאחר טיפול בהתחשב בניתוח התוצאת, הרומז לשיפור מצב רוח והתחושה הכללית בנבדיקם בקבוצת הביקורות, בה היתה שכיחות מוגברת של דיכאון.

לסיכום, מתוצאות המחקר עולה כי יש לבצע מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם פעילות גופנית.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן