האם שילוב של אספירין וקומדין מורידים שכיחות תוצאות קליניות חמורות לאחר ACS? (מתוך European Heart Journal)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של European Heart Journal, עולה כי שילוב של אספירין וקומדין בחולים המתאוששים לאחר סינדרום קורונרי אקוטי (ACS) מוריד את הסיכוי לתוצאות קליניות חמורות. כמו כן נמצא, כי לשילוב של תרופות נוגדי קרישה PO וטיפול אנטי טסיות יש יתרון בהשוואה לטיפול באספירין בלבד, למרות הסיכון לדמם שגדל.

המטה-אנליזה, שבוצע כלל 14 מחקרים, 25,307 משתתפים ומעקב של 3 חודשים עד 5 שנים לאחר אפיזודה אקוטית של ACS. משילוב של כל תוצאות המחקרים עלה כי ללא התחשבות בערך ה-INR (international normalized ratio), לא הייתה ירידה בסיכון לתוצאות קליניות חמורות, שהוגדרו כמוות מכל הסיבות, MI לא פטלי ואירוע מוחי טרומבו-אמבולי לא פטלי (odds ratio 0.96, p=0.30), אך הסיכון לדימום גדול עלה (odds ratio 1.77, p<0.000001).

הסיכון לדימום תוך מוחי לא עלה עם הוספת קומדין בהשוואה לטיפול באספירין בלבד, ללא תלות בערך ה-INR.

לעומת זאת, במחקרים בהם ערך ה-INR היה בין 2-3, שילוב של אספירין וקומדין הוריד את הסיכון לתוצאות קליניות חמורות בהשוואה לטיפול באספירין בלבד (odds ratio 0.73, p<0.0001). כדי להימנע מתוצאה קלינית חמורה אחת היה צריך לטפל ב-33 חולים. הסיכוי לדימום גדול, למרות זאת, עלה ביותר מפי 2 עם מתן טיפול משולב (odds ratio 2.32, p<0.000001). כדי לגרום למקרה אחד של דימום גדול, המספר של “צריך לטפל” (needed-to-treat number) היה 100.

לדברי החוקרים, הממצאים משכנעים כי יש לתת טיפול משולב של אספירין ואנטי קואגולציה אוראליים כדי למנוע תוצאות קליניות חמורות בחולים עם ACS, בעיקר בחולים, שיש להם סיכוי גבוה להישנות, וכאלה המוכנים להתמודד עם הקושי הלוגיסטי וסיכוני הדימום הלא נפוצים אך אפשריים הקיימים בטיפול שכזה.

Eur Heart J 2006;27:519-526

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן