מחלת הנשיקה כגורם סיכון לטרשת נפוצה (Annals of Neurology)

זיהום בוירוס Epstein-Barr (EBV), המתפתח למחלת הנשיקה, במתבגרים ובמבוגרים צעירים, יותר ממכפיל את הסיכון לפתח טרשת נפוצה (MS) מאוחר יותר בחיים.

טרשת נפוצה הינה מחלה מסובכת הנגרמת משילוב של גורמים.

יותר מסביר שזיהומים ויראלים, כגון מחלת הנשיקה, לוקחים חלק בקביעה האם תתרחש טרשת נפוצה.

קוי דמיון באפידמיולוגיה של מחלקת הנשיקה ו- MS הובילו חוקרים להחשיב את EBV כגורם ל- MS.

שתי המחלות מתרחשות במבוגרים צעירים, שתיהן מחמירות באופן הדרגתי ושתיהן נדירות באוכלוסיות בהן זיהומים קורים בגיל צעיר. מכלול הנ”ל מרמז שהדבקה מאוחרת ב- EBV, המוכחת ע”י התרחשות של מחלת הנשיקה, היא גורם סיבתי חשוב ל- MS.

כדי לאשש את השערתם לגבי הקשר בין מחלת הנשיקה ל- MS, חוקרים מהארוורד זיהו ושילבו באופן סטטיסטי 14 מחקרים רלוונטים שבוצעו בארה”ב, אירופה ואוסטרליה.

הממצאים הראו שהסיכון היחסי ל- MS לאחר מחלת הנשיקה היה 2.3.

התצפית החשובה ביותר במחקר היה שאנשים שחלו בהתבגרותם במחלת הנשיקה היו בעלי סיכון כפול לקבל מאוחר יותר טרשת נפוצה, בהשוואה לאנשים שלא חלו בעבר במחלת הנשיקה.

המשמעות הפוטנציאלית של התצפית הנ”ל היא שמקרים מסוימים של טרשת נפוצה היו יכולים כנראה להמנע ע”י מניעתה של מחלת הנשיקה.

דרך אחת להשיג זאת תהיה לפתח חיסון יעיל ובטוח כנגד EBV, הוירוס שגורם למחלת הנשיקה.

לדיווח במדסקייפ

Ann Neurol 2006;59:499-503

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן