האם שימוש ממושך בלינזוליד עשוי לגרום ל- Optic Neuropathy? (מתוך Neurology)

שימוש באנטיביוטיקה מסוג לינזוליד (ZYVOXID) עשוי לגרום לנוירופתיה אופטית הפיכה ולנוירופתיה פריפרית בלתי הפיכה בשימוש הנמשך מעבר ל-5 חודשים. כך עולה ממחקר שנערך לאחרונה ושפורסם בכתב העת Neurology.

בראיון שנערך עימו מסר אחד החוקרים כי מסתמן כי קיים קשר בין שימוש בלינזוליד להופעת נוירופתיות, אולם תופעות לוואי אלו עדיין נדירות למדי. הוא הוסיף כי לינזוליד היא תרופה חשובה לטיפול בזיהומים חידקיים חוזרים או כרוניים, כך שהמטרה היא לגרום למשתמשים להכיר את תופעות הלוואי האפשריות הללו. 

טיפול בלינזוליד כנגד חיידקים גראם חיוביים מומלץ ל-28 יום לכל היותר. למרות זאת, לדבריו של חוקר זה אין זה נדיר למצוא חולים המטופלים בתרופה לתקופות ממושכות יותר.

חששות הועלו לאחרונה בנוגע לאפשרות ששימוש למספר חודשים בתרופה זו עשוי לגרום לצורות שונות של נוירופתיות. 

החוקרים תיארו כיצד 3 מטופלים שטופלו בלינזוליד למשך 5 עד 10 חודשים פיתחו איבוד ראייה מתקדם ללא כאבים. בדיקות שנעשו הצביעו על נוירופתיה אופטית מטבולית. אחרי שלילת נוירופתיה מסיבה תורשתית או תזונתית, הסיקה קבוצת המחקר כי תסמינים אלו עשויים להיות אפקט רעיל של השימוש בתרופה.

כאשר הופסק השימוש בתרופה במטופלים אלו, ראייתם השתפרה משמעותית בתוך חודש ימים.

בנוסף, קבוצת המחקר בחנה מאגרי מידע קליניים מ-9 מקרים שדווחו בעבר, ושבהם תוארו מטופלים בלינזוליד שפיתחו תסמינים הקשורים לראייה אחרי 5 עד 11 חודשי טיפול בלינזוליד. בחינת מקרים אלו הביאה לממצאים דומים.

ממצאים של נוירופתיה פריפרית הופיעו בכל שלושת המקרים הנוכחיים, וב-4 מתוך 9 המקרים שדווחו בעבר. אף לא אחד מהמקרים הראה שיפור בנוירופתיה הפריפרית לאחר הפסקת הטיפול בלינזוליד. אחד החוקרים ציין כי מסתמן כי התרופה גורמת לנוירופתיה אופטית הפיכה ולנוירופתיה פריפרית בלתי הפיכה.

מנגנון  הנוירוטוקסיות של לינזוליד עדיין אינו ידוע, אבל השוואה לאנטיביוטיקות אחרות כמו כלוראמפניקול, שידועה כתרופה שעשוייה לגרום נזק לעצב האופטי ולעצבים פריפריים, מרמזת על כך שלינזוליד עשוי לעכב סינתזת חלבונים מיטוכונדריאליים.  

לידיעה המלאה ממדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן