הקשר בין סכיזופרניה ומחלות אוטואימוניות (Am J Psychiatry)

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בגליון מרץ של American Journal of Psychiatry עולה כי קיים קשר בין סכיזופרניה ובין מגוון מחלות אוטואימוניות. נראה כי שכיחות מחלות אוטואימוניות בקרב חולי סכיזופרניה וקרוביהם גבוהה או נמוכה מהצפוי, בעיקר Rheumatoid Arthritis, Celiac Disease, מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, וסכרת מסוג 1.

במחקר אפידמיולוגי גדול, החוקרים בחנו את הקשר בין סכיזופרניה ומגוון מחלות אוטואימוניות. במחקר השתתפו 7704 חולים שאובחנו עם סכיזופרניה בין 1981-1998, והוריהם, וכן קבוצת ביקורת שכללה משתתפים תואמים ואת הוריהם.

הסיכון לסכיזופרניה במשתתפים עם מחלה אוטואימונית אחת או יותר היו גבוה ב-45%, שכיחות תשע מחלות אוטואימוניות בחולי סכיזופרניה היתה גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. שכיחות 12 מחלות אוטואימוניות בקרב ההורים של חולי סכיזופרניה היתה גבוהה יותר בהשוואה להורים של הביקורות.

Thyrotoxicosis, Celiac Disease, Acquired Hemolytic Anemia, Interstitial Cystitis, ו-Sjorgen’s Syndrome, היו שכיחים יותר בקרב חולי סכיזופרניה והוריהם, בהשוואה לביקורות והוריהם.

יהיה מעניין לחפש במחקרים בעתיד היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות ונוגדנים עצמיים ספציפיים, בחולי סכיזופרניה. בסופו של דבר, מחלה של הפרט או של המשפחה עשויה לסייע בהבנת המנגנונים האטיולוגיים המשותפים.

Am J Psychiatry 2006;163:521-528.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן