משך שינה ארוך או קצר קשור בהגברת הסיכון לסוכרת בגברים (Diabetes Care)

מנתוני מחקר פרוספקטיבי תצפיתי שבוצע במשך 15 שנה ב- 1139 גברים בריאים בגיל העמידה, עולה ששינה קצרה או ארוכה מידי בלילה מגבירה את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2, בתלות בגורמי הסיכון הנוספים.

מחקרים אחרים מלמדים שהגבלת מספר שעות השינה בלילה בבוגרים בריאים גורמת לשינויים בולטים בתפקודים מטבוליים ואנדוקריניים הכוללים טולרנטיות לקויה לגלוקוז והתנגדות לאינסולין.

גברים במחקר המתואר אשר דיווחו על משך שינה קצר (פחות מ- 6 שעות בלילה) או ארוך (יותר מ- 8 שעות בלילה) נמצאו בסיכון מוגבר לפתח סוכרת בהשוואה לגברים שדיווחו על משך שינה של 7 עד 8 שעות בלילה.

לגברים עם משך שינה קצר היה סיכוי פי 1.95 לפתח סוכרת ואילו לגברים עם משך שינה ארוך היה סיכוי הגדול פי 3.12.

הסיכון המוגבר כתוצאה ממשך שינה ארוך או קצר נשאר ביסודו ללא שינוי.

אולם, הסיכון היחסי ירד במידה ניכרת כאשר הותאם עבור טסטוסטרון, מה שמרמז שאפקט השינה על הסוכרת יכול להיות מתווך ע”י שינויים אנדוגניים ברמות הטסטוסטרון.

לדיווח במדסקייפ

Diabetes Care 2006;29:657-661

הערת מערכת: מחקר דומה התפרסם לפני כשנה אצלנו מה- Arch Inter Med

http://e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=55908

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן