שימוש בתוספים בוטניים בתזונת ילדים (Journal of Pediatrics)

סקירה שפורסמה לאחרונה מציגה ראיה קלינית לשימוש נפוץ של ילדים בתוספי תזונה בוטניים כגון: Andrographis paniculata, חמוציות, אכינצאה, שמן זרעי רקפות בכל ערב, שום, עלי קיסוס ו- valerian.

צרכנים בארה”ב מגבירים את השימוש בתוספי תזונה בוטניים (מוצרי רפואה מן הצומח) ע”מ לטפל או כדי למנוע קשת של מחלות כגון צינון, דיכאון ומכאובים שאינם מסכני חיים אחרים.

נשים הן הצרכניות העיקריות למוצרים אלה ולכן אין זה פלא שהן נותנות אותם גם לילדיהן.

מספר סקרים עולמיים מרמזים על עלייה בשימוש תוספים צמחיים בילדים. 28% עד 40% מהילדים משתמשים בהם לתופעות כגון אסטמה, חרדה, ADHDs, נדודי שינה וזיהומים בקנה הנשימה העליון.

למרבה הצער, ברוב המקרים מתן המוצרים הצמחיים אינו מתואם עם הרופאים המטפלים.

מגמה זו מציגה הן הזדמנויות מעניינות והן דילמות למומחים רפואיים ולהורים שכן רבים מהטיפולים האלה אינם נבחנו קלינית לבטיחות ויעילות בילדים.

להלן מובא חלק ממסקנות הסוקרים לגבי המחקרים העולמיים שבוצעו בעבר:


  • A. paniculata מסייע במניעה וטיפול בזיהומים בקנה הנשימה העליון.

  • מיץ חמוציות לא נמצא יעיל במניעה וטיפול בזיהומים בצינור השתן בילדים עם שלפוחית שתן ממקור עצבי.

  • שימוש באכינצאה הינו בטוח (פרט למקרי אלרגיה).

  • שתיית שמן זרעי רקפות בכל ערב עלול לגרום לשינויים בחומצות שומן חיוניות ובמטבוליזם של פרוסטגלנדינים בילדים סוכרתיים.

  • טיפול בתמצית שום חסר אפקט מובהק על גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות בילדים עם היפר-ליפידמיה משפחתית.

  • תמצית צמח הקיסוס משפרת התנגדות בנתיבי האוויר ונפח גזי בבית החזה.

  • Valerian יעיל במקרים של הפרעות שינה רפרקטוריות.

כאשר יותר ויותר ילדים חשופים למוצרים בוטניים, חשוב שהיעילות והבטיחות בטיפולים השונים יהיו מבוססים במחקרים קליניים.

לדיווח במדסקייפ

J Pediatr. 2005;146:311-317

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן