שיפור הבקרה הגליקמית גורר שיפור בזכרון בחולי סוכרת (Diabetes Care)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, בקרה גליקמית משופרת בחולים הסובלים מסוכרת מסוג 2 יכולה להוביל לשיפור בזכרון.

אחד החוקרים, ד”ר Ryan, מסביר כי ברבים מהחולים הסובלים מסוכרת מסוג 2 מופיעות עדויות לליקוי קוגנטיבי קל וכי שיפור הבקרה המטבולית והפחתת רמות הגלוקוז בפלסמה בצום יכולים להוביל לשיפור ביכולות הלמידה ובזכרון.

החוקרים בדקו האם שיפור הבקרה הגליקמית עשוי לגרור שיפור בתפקוד הקוגנטיבי בקרב 145 חולים מבוגרים הסובלים מסוכרת מסוג 2 והאם השיפורים מתווכים באמצעוות שינויים ברמות האינסולין בדם (עם מתן טיפול ב-glyburide) או בתנגודת לאינסולין (עם מתן טיפול ב-rosiglitazone).

שני הטיפולים נקשרו לירידות מובהקות סטטיסטית ברמות הגלוקוז בפלסמה בצום כעבור 24 שבועות. ירידות ברמות ה-C-peptide והאינסולין בצום נצפו רק בנבדקים שטופלו באמצעות rosiglitazone.

שיפור מובהק סטטיסטית בזכרון נצפה בשתי קבוצות הטיפול, ולא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות. ירידות ברמות הגלוקוז בפלסמה בצום נקשרו לשיפורים בזיכרון ללא תלות בתרופה שבה השתמשו. אף אחד מהטיפולים לא נקשר לשינויים במדדי יכולות הלמידה או היעילות הקוגנטיבית.

תוצאות המחקר האקראי מדגימות כי ירידות ברמות הגלוקוז בפלסמה בצום, המושרות על-ידי הטיפול, מלוות בשיפורים קוגנטיביים, המופיעים בתוך 24 שבועות מעת תחילת הטיפול. החוקרים מציינים כי מידת ההשפעה שנצפתה היתה מתונה, ומחקר נוסף דרוש בכדי לקבוע את מידת הרלוונטיות הקלינית של הממצאים.

ד”ר Ryan מסביר כי הממצא המעניין הינו שהתוצאות התקבלו בחולים סוכרתיים המצויים תחת בקרה טובה יחסית וכי החוקרים אינם יודעים האם ההשפעות יהיו גדולות יותר בחולים המצויים תחת בקרה ירודה.

ד”ר Ryan מסכם כי משך ההשפעה איננו ידוע וכי בהתבסס על הממצאים לא נראה שתרופה אחת עדיפה על השניה, למרות שבמתן rosiglitazone נצפו פחות תופעות לוואי.

לידיעה במדסקייפ

Diabetes Care 2006;29:345-351.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן