הקשר בין תבנית לחץ הדם במהלך היממה והסיכון לשבץ (Hypertension)

ממחקר חדש עולה כי ירידה קטנה יותר בלחץ הדם בשעות הלילה, קשורה בעליה בסיכון לאוטם צרברלי, עליה גדולה בלחץ הדם במהלך היום קשורה לסיכון מוגבר לדימום צרברלי.

החוקרים טוענים כי מחקרים רבים הוכיחו כי מדדי ל”ד ממוצעים בבדיקות אמבולטוריות של 24 שעות, מעידים טוב יותר ממדדי לחץ דם קונבציונאלים, על הסיכון למחלה קרדיווסקולרית, כולל שבץ.

החוקרים מסבירים כי ניטור לחץ דם במשך 24 שעות מאפשר לזהות סיכונים עתידיים לסוגים שבץ שונים, לפי המחזוריות של ערכי ל”ד במהלך היממה.

החוקרים עקבו במשך 10.4 שנים אחר 1430 נבדקים בגיל 40 ומעלה.

במהלך המעקב זוהו 128 מקרים של שבץ ראשון, 67% מהם היו אוטמים צרברליים, 21% היו דימומים תוך-מוחיים.

לא נמצא קשר משמעוית בין הסיכון הכולל לשבץ ובין הירידה הלילית בלחץ הדם, או עם פרץ עליית לחץ הדם בבוקר (Morning Surge). עם זאת, הסיכון לאוטם מוחי היה גבוה משמעותית בנבדקים עם ירידה נמוכה מ-10% בערכי ל”ד בלילה, בהשוואה לנבדקים עם ירידה משמעותית יותר בל”ד.

נבדקים עם עליית ל”ד גדולה מ-25 מ”מ כספית היו בסיכון מוגבר לדימום מוחי. עובדה זו היתה נכונה גם בנבדקים עם ירידה של 20% ומעלה בלחץ הדם הלילי.

החוקרים מאמינים כי ניטור לחץ דם למשך 24 שעות יכול להביא לניבוי מדויק יותר של הסיכון האינדיבידואלי לסוגים שונים של מחלות קרדיווסקולריות.

Hypertension 2006;47:149-154.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן