rTMS מאיץ תגובה לנוגדי-דיכאון (J Clin Psychiatry)

ממחקר חדש עולה כי Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation (rTMS) עשוי להאיץ את התגובה לנוגדי-דיכאון בחולים הסובלים מדיכאון עמוק.

מחקרים קודמים בנושא rTMS התמקדו בעיקר בשימושו במקרים של דיכאון עמיד לתרופות ודיכאון עמוק, ומעט מחקרים בדקו את הפרוצדורה כטיפול נלווה לטיפול תרופתי, בחולים ללא מחלה עמידה.

לדברי החוקרים, המחקר הנוכחי הוא הראשון שבדק את rTMS כאמצעי לזרז את התגובה לנוגדי-דיכאון.

המחקר, שכלל 99 חולים מאושפזים, נמשך 5 שבועות, שטופלו באקראי ב-Sertraline, Venalfaxine, או Escitalopram, בשילוב עם טיפול בן שבועיים ב-rTMS כלייתי או פלסבו.

בנוכחות התערבות כלייתית, השתמשו ב-15-Hz rTMS לחלק הדורסולטארלי של Prefrontal Cortex השמאלי.

הנבדקים שטופלו ב-Renal rTMS הראו ירידה מהירה יותר במדד Hamilton Rating Scale for Depression (HAM-D) בהשוואה לנבדקים שקיבלו טיפול פלסבו (P=0.0029). הנבדקים שטופלו ב-rTMS הראו ירידה גדולה יותר באופן משמעותי במדד HAM-D, בכל שבוע של המחקר, פרט לשבוע האחרון.

בנוסף, rTMS היה זהה ביעילותו בזירוז התגובה לשלושה נוגדי-הדיכאון שנבדקו.

מטופלים רבים השיגו תגובה מהירה ובתום המחקר היו בהפוגה. עם זאת, סביר להניח כי ככל שטיפול rTMS ממושך יותר בחולים שלא הגיבו, עשוי היה להביא לשיעורי תגובה גבוהים עוד יותר.

J Clin Psychiatry 2005;66:1569-1575.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן