השימוש באספירין למניעה ראשונית של אירועים קרדיווסקולרים בגברים ובנשים (JAMA)


ממחקר חדש עולה כי אספירין מקטין את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים מרוכבים בגברים ונשים, הודות להשפעתו על הקטנת הסיכון לשבץ איסכמי בנשים והתקף לב בגברים. אספירין הביא לעליה משמעותית בסיכון לדימומים, בצורה דומה בגברים ונשים.

הטיפול באספירין הוכח כיעיל בהורדת הסיכון למחלה קרדיווסקולרית במבוגרים בסיכון. עם זאת, לא ברור אם נשים זוכות לאותו יתרון כמו גברים.

מחקר חדש נועד לבחון אם קיימת שונות בין גברים ונשים בכל הקשור ליתרונות ולסיכונים של טיפול באספירין כמניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולריות.

במטה-אנליזה נכללו 6 מחקרים, שכללו סה”כ 95,456 נבדקים. 3 מחקרים כללו גברים בלבד, מחקר אחד כלל נשים בלבד, ו-2 מחקרים כללו את שני המינים. המדדים שנבדקו כללו אירועים קרדיווסקולרים (MI לא-פטאלי, שבץ לא-פטאלי ותמותה קרדיווסקולרית).

מתוך 51,342 נשים, נרשמו 1,285 אירועים קרדיווסקולרים מג’וריים 625 מקרי שבץ, 469 התקפי לב ו-364 מקרי תמותה קרדיווסקולרית. טיפול באספירין היה קשור בירידה משמעותית של 12% באירועים קרדיווסקולרים (OR=0.88, 95% CI=0.79-0.99, P=0.03) וירידה של 17% במקרי שבץ (OR=0.83, 95% CI=0.70-0.97, P=0.02), שייצג את הירידה בשיעורי שבץ איסכמי (OR=0.76, 95% CI=0.63-0.93, P=0.008). לא נרשמה השפעה משמעותית על התקפי לב או תמותה קרדיווסקולרית.

מבין 44,114 הגברים, נרשמו 2,047 אירועים קרדיווסקולרים מג’וריים 597 מקרי שבץ, 1,023 התקפי לב ו-776 מקרי תמותה קרדיווסקולרית. טיפול באספירין היה קשור בירידה משמעותית של 14% באירועים קרדיווסקולרים (OR=0.86, 95% CI=0.78-0.94, P=0.01) וירידה של 32% בהתקפי לב (OR=0.68, 95% CI=0.54-0.86, P=0.001). לא נרשמה השפעה משמעותית על מקרי שבץ או תמותה קרדיווסקולרית.

טיפול באספירין הגדיל את הסיכון לדימומים בנשים (OR=1.68, 95% CI=1.13-2.52, P=0.01) ובגברים (OR=1.72, 95% CI=1.35-2.20, P<0.001).

JAMA 2006 Jan 18;295(3):306-13. .

לידיעה ב-Pubmed

הערת מערכת:

במאי 2005 עסקנו בשאלה זו במסגרת הג’ורנאל קלאב לאחר פירסום מחקר דומה ב-NEJM שמסקנותיו היו דומות לחץ כאן לכתבה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן